לפעמים כל מה שצריכים זה אוגר

התעוררתי היום בשבע וחצי. לא הייתי ערה בשעות האלו מאז השירות הלאומי, שלא זכור כתקופה יפה במיוחד, אבל באמצע יולי שבע וחצי בבוקר היא שעה יפה. לא כמו בחורף, שאני שונאת את כל החושך הזה בחורף. אולי אני אשנא אותו קצת פחות עכשיו, כשלא אהיה נעולה בתוך בניין מתשע בבוקר עד חמש בערב, אבל המחשבה על החורף האחרון מלחיצה אותי. לא ראיתי אור יום כל החורף, כי פשוט לא היה אור בזמנים שבהם הייתי בחוץ. גם בגלל שהיה חורף, קנינו חופשי חודשי ולא הלכנו ברגל, אז לא רק שלא ראיתי אור יום - ניסיתי להסתתר בכל כוחי מהחיים בשביל לא לחטוף בחילה. 

כמובן שאני מתכננת ללכת לישון כשאחר מהגניקולוג. לקחתי גלולות שקיבלתי במתנה, כי יש לי קשרים בקופת חולים, ואני מפחדת שיגידו לי על זה משהו. מובן שמקסימום אני יכולה לקנות קונדומים, אבל לא לכולם קונדומים זה דבר כל כך זורם ופשוט. מקסימום אני אגיד לה שתלך להזדיין ואין לי כסף לכלום ושברור שאנצל גלולות של אחרים. אני כמובן לא אקלל, אבל אעביר לה המסר באופן כללי. חוץ מזה, אלו אותן גלולות ואני כזו אחראית שאני לוקחת אותן כל יום כמעט באותה השעה! (שבע בבוקר, הרגל מאז בית הספר. וואו, בית הספר...) אני אפילו לא מעשנת כזה הרבה. כשהתחלתי, אמרתי להם שאני מעשנת בין 15-20 ביום, כי באמת עישנתי ככה. קיבלתי את הגלולות האלו שמביאים למעשנות, שההבדל בינן לבין האחרות הוא שבהן אין הרבה הורמונים. גלולות מצויינות שלא עשו לי שום דבר - אבל גם מחזור לא עושה לי יותר מדי, כי אני תמיד רעבה ותמיד עצבנית, ככה שאולי אני חסינת הורמונים נשיים. זה נורא משמח אותי, כי אני שונאת התפרצויות הורמונים נשיים. אני שונאת להקשיב להן מתלוננות על זה שהן פרות ושמנות כי הן במחזור וטוחנות כל היום, ולא רוצה לשמוע איך התפרצתן על השולחן כי הוא בהה בכן. 

בכל מקרה, אני בלחץ שאני אצטרך להגיע לשיחות על עוני וכו'. למרות ששמתי בתיק קופסה של החפיסה הנוכחית שלי, בשביל להראות לה שאני אפילו אחראית ומציגה את התרופות שאני לוקחת לרופאה שלי. אוה, וכמובן שלא אגיד לה שהשגתי את הגלולות מקשרים בקופת החולים, אלא מחברה שהיו לה הרבה, ואז היא נפרדה מחבר שלה, ואז היא הביאה לי אותן. והיא חברה מאוד קרובה ואנחנו לוקחות את אותן הגלולות כבר זמן רב. זה כמובן בולשיט, כי אין לי חברות שמזדיינות בכלל, או חברות באופן כללי, אבל היא לא יודעת את זה.

אני מוכנה לשקר, אבל לא בא לי לשקר. לא בא לי להזיז את התחת שלי בכלל, אבל אני חייבת. מה שבא לי לעשות זה להגיע הביתה, לנמנם קצת, להתעורר, לא לחשוב על זה שבא לי לתלות את עצמי בגלל שאני צריכה ללכת לעבודה, לאכול משהו טוב, לקרוא משהו טוב, ללמוד משהו, ולהמשיך AOT.

לגבי AOT - ראיתי אתמול את פרק 12. הייתי ממשיכה לפרק 13, אבל הייתי עייפה. העניין הוא, שאני לא יודעת אנגלית כל כך טוב. כלומר, התחלתי לקרוא באנגלית ולשחק משחקים אז האנגלית שלי השתפרה באופן משמעותי, ואני יכולה להבין דברים וכאלה, אבל אני עדיין לא נינוחה עם אנגלית. בהסברים מסובכים מדי אני צריכה לעצור ולתרגם, וזו לא בעיה כשקוראים משהו, אבל זו לא האווירה שאתה רוצה כשאתה צופה במשהו. ויש AOT בסדרות, אבל בחלק השני של הפרק הסנכרון בין הסאונד לוידיאו נאבד!!! )-:

כמה אינפורמציה לא נחוצה. זה נחמד, לדבר על כלום, זה ממש ממש נחמד לפעמים.