מחשבות על העולם ובכלל

שלום חברותים,

בביקורי בברלין, במשך שבוע וחצי (5-15.11.2013), התגוררתי באכסניית "שלושת החזרזירים", הסמוכה לתחנת-הרכבת אנהלטר, ברחוב שטרזמן, במערב ברלין, ממש-ממש קרוב לחומה שהיתה.

זוהי תחנה חשובה של ה-S-BAHN (סוג של רכבת תחתית/קלה) של ברלין, אבל...

כבר אין שם שום תחנת-רכבת. לא עוד.

אני מתרגם את הכתוב, על השלט, הנמצא במקום:

בתחילת חדש יוני, 1942, החלו הנאצים לגרש, את הקשישים מקרב יהודי-ברלין, לגטו טרזיינשטדט. "הסעות הזקנים" החלו כאן, בתחנת-הרכבת אנהלטר, ונמשכו כמעט עד לסוף המלחמה. עד לחדש מרס 1945, למעלה מ-15,000 יהודים, גורשו באמצעות תחנות-הרכבת לטרזיינשטדט, כיום בתחומי צ'כיה. תחנת-הרכבת אנהלטר, היתה תחנה מרכזית והומה מנוסעים. בסך-הכל, 116 משלוחים, יצאו מכאן, כל אחד מהם בן 50, עד 100 בני-אדם. בסך-הכל, למעלה מ-9,600 בני-אדם, גורשו דרך תחנה זו.

המשלוחים התרחשו, כחלק מתנועת-הבקר הרגילה. עבור משלוחי-האדם לטרזיינשטדט, שני קרונות מחלקה שלישית, הוצמדו, בדרך-כלל, לרכבת-הנוסעים הרגילה לדרזדן, או לפראג, שיצאה, מרציף 1, בשעה 6:07 בבקר.

המגורשים, ברובם קשישות וקשישים, הובאו, אל תחנת-הרכבת, מנקודת-איסוף, באמצעות חשמלית, או משאית, בשעת-בקר מוקדמת. בגדיהם ומטענם, הבדלום אך בקושי, מאלה של כל שאר הנוסעים על הרציף. אך בשונה מהם, המגורשים ענדו, את הטלאי הצהוב והיו מוקפים בשומרים. דבר זה, היה ניכר לעין-כל. הנאצים, תיארו את טרזיינשטדט, כ"גטו לקשישים", אולם למעשה, היה זה רק תחנת-מעבר. אלה מבין המגורשים, שהצליחו שלא למות ממחלות, או מתשישות, בגטו עצמו, נשלחו מזרחה, בדרך-כלל לאוושוויץ.

שלוש תחנות-רכבת ברלינאיות, שימשו לגירושים, במרוצת שנות הרודנות הנאצית: באנהוף גרונוואלד, מואביט גוד דפו ואנהלטר באנהוף. מאוקטובר 1941, עד למרס 1945, למעלה מ-50,000 יהודים, גורשו מברלין. יעדיהם, היו הגטאות ומחנות-ההשמדה, שבשטחים הכבושים בידי-גרמניה במזרח אירופה. רק מעטים שרדו.

במקום אחר בעיר, קצת צפונה משם, לצד תחנת-ה-U-BAHN של פרידריך שטראסה, יש פסל: רכבות לחיים, רכבות למוות: משפחה יהודית, ממתינה, מוכה ומבועתת, למשלוח למחנות - ובכיוון השני, גבם למגורשים, בני-נוער גרמניים, מאושרים וחסרי-דאגה, בדרכם לבית-הספר, או לחופשה...

רכבות לבלות, רכבות למות

המשלוחים התרחשו, כחלק מתנועת-הבקר הרגילה. עבור משלוחי-האדם לטרזיינשטדט, שני קרונות מחלקה שלישית, הוצמדו, בדרך-כלל, לרכבת-הנוסעים הרגילה.

ולאיש מן הנוסעים הרגילים, הגרמניים, לא היה אכפת.

כיום, כבר אין תחנת-רכבת באנהלטר. לדראון-עולם, הותירו ממנהּ, רק את החזית - ולצדהּ, את השלט המסביר. ומאחורי החזית, יש רק דשא - ומגרש-כדורגל...

סטטוס של יגאל שתיים, מלפני שבוע:

ברגעים אלה > דיווחים על אקציית לכידת פליטים מסיבית באזור גינת לוינסקי ורחוב נווה שאנן. כך סתם - קוטפים אנשים מדרכם לעבודה, או לאחר שהשאירו את הילדה בגן, שולחים אותם למאסר ללא משפט. מתבייש.(בוקר חמישי 26.12)

לא הייתי רוצה, שבעתיד לבוא, תושאר רק חזית, מאיזושהי תחנה בתל-אביב - רק עם שלט, ככה, לדראון-עולם.