תסכול זה מיושן, כמו טוסטר אובן |
 כינוי:
בת: 26
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2013
"בקצה הגבעה ובראש ההר..."
הייתי עם אחותי הגדולה במחזמר "צלילי המוזיקה". היה פשוט מדהים, הם שרו כל כך יפה, ואניה בוקשטיין לחלוטין שיפרה את הרושם שהיה לי ממנה מאז הדרמה היומית הזולה ההיא, השיר שלנו. פתאום התגלה שהיא שרה מדהים!
אבל כמובן שחייב להיות סיפור לפני, כי אלה אחותי ואני.
ההצגה התחילה בשמונה, אני באתי איתה לדירה שלה בתל אביב בשלוש בערך. היא ישנה שעה וחצי, התארגנה חצי שעה, ויצאה בחמש למסיבה. אני הייתי קצת במחשב שלה וראיתי איזה שני סרטים. היא הייתה צריכה להגיע בשבע וחצי, הגיעה בעשרה לשמונה. ואז עוד חיפשה במשך חמש דקות שמלה שהלכה לה לאיבוד. אוקיי, יוצאות מהבית, חמישה לשמונה. חשבנו לקחת מונית, ואז תוך כדי הליכה גילינו שאנחנו עוד כמה דקות שם, אז נלך ברגל!
הגענו, מתות מחום, לבימה. שאלנו סדרן חביב, איפה האולם?
והוא אמר לנו שאנחנו במקום הלא נכון, שזה בכלל בבית האופרה. כמה זמן מפה זה בית האופרה? עשר דקות. אם אתן רצות.
שניקח מונית?
לאאאא
למה לקחת מונית!
אז ככה יצא, שאחותי ואני, שתינו בשמלות וכפכפים, רצות ברחבי תל אביב במשך עשר דקות רצוף, אחרי שהיא שתתה כמה בירות ושלושה צ'ייסרים, תוך כדי שהיא מספרת לי על בעיות הבחורים בחייה. היה מעניין, האמת, אפילו מבדר.
איחרנו רק ברבע שעה! אבל לא נורא, הסדרן הכניס אותנו כי הוא היה ממש חמוד.
ההצגה הייתה מקסימה, ואחרי זה אכלנו יחד פיצה.
נ.ב.
יש לכם איזשהו מושג לגבי כמות ההיפסטרים בתל אביב? מלא. מלא.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
