תסכול זה מיושן, כמו טוסטר אובן |
 כינוי:
בת: 26
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2013
אז זה ליום הראשון...
איכס אני שונאת לארוז, זה משגע אותי כי יש לי ממש מעט בגדים.
רובם גופיות וחצאיות וגרביונים, ועם דברים כאלה אי אפשר לצאת לטיול שנתי.
אה, כן, מחר טיול שנתי.
קשה לומר שאני מצפה לטיול הזה, כי אני לא אוהבת אוהלים במיוחד, או מקלחות ציבוריות, או טיולים כיתתיים (טיולים בכללי אני דווקא אוהבת), ואני די בטוחה שאני אצליח להוריד קילו וחצי בטיול הזה, ואז אמא תתאכזב והפסיכולוגית תנזוף והדיאטנית תעשה הרצאה מחדש. אוף.
הבלוג הזה מתדרדר לאימואיסטיות קלה, וזה מדאיג אותי. כי זה אומר שאני מתדרדרת לאימואיסטיות קלה, ואני ממש לא רוצה. ממש ממש ממש לא רוצה.
אבל אנשים משתנים, כולם מסביבי משתנים לדברים שרחוקים ממני כל כך, ואני מרגישה כל כך לבד, וזו אחת ההרגשות הכי מתסכלות שהיו לי.
לא הרגשתי ככה מאז כיתה ז', וזה פשוט גורם לי להרגיש רע.
לפני כמה זמן נפל לי ריס, וביקשתי משאלה. ביקשתי שעד לתאריך ה-17.11.13, לפחות דבר אחד בחיים שלי ייסתדר לטובה.
נראה לי שהריסים שלי מקולקלים, כי בינתיים זה דווקא עובד ברוורס.
תגידו, עד כמה זה מדאיג מ-1 עד 10 שבתך בת ה-15 מציירת גבר תלוי על חוט חשמל?
אין לי זמן לסיים את הציור הזה עד מחר, אז אמשיך אחרי הטיול.
לפחות בשישי יהיו לי אולי ספקטור והלה וטל ואולי לונה
שזה דווקא נחמד
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
