מצד אחד, אני נורא כועסת כשעושים לי סקינישיימינג, ואומרים לי לאכול משהו כי אני מקל, או מעירים לי על המשקל שלי
כי לאף אחד אין באמת זכות
מצד שני, כל פעם שאני מודדת את היקף המותניים שלי כדי לתפור משהו אני מתפללת בלב שזה לא יעלה מעל ה67 ס"מ שתמיד היה לי
וכשידיד שלי מרים אותי ממש בקלות ופרקטקלי מניף אותי באוויר וצוחק על כמה אני לא שוקלת כלום ושכיף להרים אותי
אני אולי טיפ-טיפה שמחה

וואי לי כמה זמן לא כתבתי כאן
שכחתי שהמקום הזה בכלל קיים
אבל הנה אני חוזרת (לפחות מנסה), בתקווה שהפוסט הבא יהיה פוסטמונות מהמשלחת לגרמניה
שהייתה קצת מאכזבת אבל היי לפחות זו הייתה חוויה!

השלמתי עם העובדה שחוזרים ללימודים בקרוב, אז זה קצת פחות נורא
אפילו שזו שנה אחרונה, ופתאום מרגישים צבא מתקרב
הייתי בצו ראשון, אמנם פרופיל 45, אבל קב"א 56 ודפ"ר 90 שמפצים על זה
קיבלתי מכתב מחיל מודיעין ששולח אותי למלא שאלון התאמה
ואני קצת מאוד מאוד גאה בעצמי

אני ככל הנראה אעשה את הניתוח
ה19 באוקטובר, ואני מקווה שזה יהיה בסדר, בתקווה שזה ייתקן לי את עמוד השדרה (ובתור תופעת לוואי, יגביהה אותי ב5 ס"מ)

איך אני מקווה שהשנה הזו תהיה:


איך השנה הזה ככל הנראה באמת תהיה:


בהצלחה לי