לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


תסכול זה מיושן, כמו טוסטר אובן

Avatarכינוי: 

בת: 26





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2013    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2013

יוניטייטו- אחה"צ שלם


אחר צהריים שלם, התבזבז על הציור הזה. מעולם לא ציירתי משהו מטופש יותר.




נכתב על ידי , 29/8/2013 22:33  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שינה זו דרך מעולה לברוח


אני ממש חופרת בבלוג הזה לאחרונה, אבל היי, בשביל מה הוא קיים?
יש לי מצב רוח ממש רע לאחרונה, מכל מיני סיבות שרק הולכות ומתווספות.
ובלי קשר לבעיות, כואב לי הראש נון-סטופ, דבר שלא קרה לי מאז כיתה ז', כל פעם שאני עוצמת את העיניים שלי הן שורפות, העור שלי חם כל הזמן כאילו הוא שרוף, אפילו כשאני במזגן, ואני שונאת את זה, כי אני שונאת חום, ואני ישנה מלא.
פעם היה לי ממש קשה להירדם, ולא הייתי מסוגלת לישון כשיש אור בחוץ, אבל עכשיו, היום למשל, אחרי שהתחלתי להתחרט לגבי אופק וכאלה, ואז לא להתחרט, ואז כן ואז לא, בסביבות שלוש וחצי, פשוט נשכבתי על המיטה, רק לנוח לאיזה חמש דקות, ונרדמתי עד שאמא שלי העירה אותי בארבע וחצי. אחרי זה נרדמתי שוב, וישנתי עד שמונה. ואני עדיין עייפה ומטושטשת ואין לי כוח. בחיים לא הרגשתי ככה, וזה מרגיש נורא, ואין לי כוח לזה יותר.
אני מרגישה כאילו כל תזוזה לוקחת ממני יותר מידי אנרגיה, וזה אף פעם לא ככה, כי אני אדם מאוד תזזיתי שאוהב ללכת ולעמוד ולקפוץ ולדלג והכל רק לא לשבת במקום, אלא אם כן חייבים.

אפילו שאני לא רואה את האנימה הזו (דיורארארא או משהו, נכון?), אין ספק שהגיף הזה מתאר אותי מעולה עכשיו.




נכתב על ידי , 28/8/2013 22:36  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני צריכה להכות את עצמי


אז אופק, בחור חמוד שהכרתי בכנס אנימה.
פגשתי אותו ל-15 שניות שם, המשכנו לדבר בפייסבוק, הוא היה ממש מקסים, טל החליט שהוא גיי, אני לא הבנתי למה, דיברנו כל יום מאז הכנס.
ו... היום הוא נראה לי הציע לי לצאת.
כלומר, שנינו הולכים לאייקון, והוא הציע אולי נלך כזה לאנשהו אחרי הכנס.
והסכמתי, כי הוא ממש חמוד ואדיר.
אבל עכשיו אני כזה לא יודעת.
ובאמת שאין סיבה, כי חיבבתי אותו והוא כזה חמוד ונחמד ולמה לא לנסות, אבל עכשיו אני כזה- אולי לא הייתי צריכה להגיד כן. אולי אבל. אולי לא. אולי כן. ואני לא יודעת למה וזה משגע אותי ואין לי אף אחד להתייעץ איתו לגבי זה.
ו
אמ
אוך
מכות. אני חייבת לעצמי כאלה מכות.
מה היה קורה אם הייתי יכולה לבעוט בעצמי.




מצד שני, זה גם מה שחשבתי אחרי שפרב הציע לי לצאת. והיינו יחד חמישה חודשים.
מצד שלישי, הייתי ילדה חסרת תקנה שהייתה לגמרי מאוהבת בפרב.
נכתב על ידי , 28/8/2013 16:08  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPheoni אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Pheoni ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)