אז זה הסיפור..
נקרא לה בשם בדוי? ירין? יאללה ירין.
ירין היא שכנה שלי מגיל קטן. אף פעם לא התייחסנו אחד לשניה בצורה מיוחדת. פשוט שכנים.
בדיוק לפני שנה. אני ואחי ירדנו אליהם הביתה איזה שבת כי היה משעמם. ומאז התחלנו להכיר. הוספתי אותה לפייסבוק ולקחתי את המספר שלה.
בדיוק נפרדתי מהאקסית שלי אז אמרתי איתה אני אלך לאט לאט. ועם הלאט לאט הזה נהיינו רק ידידים. בהתחלה רק ידידות רגילה אבל לאט לאט עם הזמן היא נהייתה עמוקה וטובה.
היא הצליחה להפתח אליי ואמרה לי דברים שרק אמא שלה, חברה שלה ואני יודעים עליה. היא סומכת עלי במאה אחוז. וגם אני עליה.
כל משבר שעובר עליה היא פונה אלי וכל משבר שלי אני פונה אליה..
למשל? תחילת שבוע, אחרי שנתיים שלא בכיתי. התפרקתי לגמרי בבסיס. בכיתי כמו ילד. בגלל כל מיני דברים. למי התקשרתי? אליה! ואחרי הסיפור של כל העצבים. ועכשיו אני אסביר למה העצבים..
אני אוהב את ירין. חולה עליה. לא מאוהב לבבות והכל וורוד. אבל אוהב אותה. היא חשובה לי והיא יודעת את זה. כל פעם שהיא הייתה מספרת לי שהיא יוצאת עם מישהו והיא הייתה מביאה אותו הביתה הייתי אומר לה 'שמעי הוא טוב תלכי עליו' ו'שמעי הוא בחור חרא תברחי ממנו'. אני מחפש את כל הטוב בשבילה. כמו שהיא מחפשת בשבילי..
במועדון אף אחד לא הולך להכיר את אהבת חיוו. הולכים שם לסטוצים. בגלל זה הלכתי איתה. 'לשמור' עליה.
ואז לראות אותה, מתנשקת עם מישהו זר. באמצע הרחבה. תתארו לכם אתם רואים את אחותכם הקטנה באמצע רחבת המועדון מתנשקת עם איזה מישהו. לא תרצו להרביץ להם?
וזה מה שהיה. מישהי שאתה מעריך. מישהי שאתה נותן לה כבוד של מלכה. פתאום הולכת ומתזמזת עם איזה מישהו. זה קשה. זה כואב. בפנים זה כואב. לראות מישהי שאתה אוהב הולכת והורסת לעצמה את כל הכבוד העצמי שלה..
יופי. עכשיו כולם ירוצו ויגידו "היא בחורה גדולה.. זכותה לעשות מה שהיא רוצה" וכו' וכו'. אז לא.
ירין נפגעה מינית שהיא הייתה ילדה. אני מדבר על גילאי חמש שש.
בנות שנפגעות מינית מגיבות בכמה דרכים.
יש את הדרך של ללכת לפסיכולוג. ואחרי טיפול ארוך וממושך שלא תמיד עוזר הן חוזרות להיות רגילות.
ישנן בנות שפשוט עוברות צד.
וישנן בנות שמגיבות ככה; הן אומרות שהן עברו את זה. אבל בפנים זה יושב להן ממש עמוק. והן מחפשות גברים כדי לשכב איתם. שימו לב כדי להוכיח שהן בוחרות את הגבר שהן רוצות. שלא כל אחד (כמו הפוגע מינית) יוכל לגעת בה
יש עוד תגובות ואני לא זוכר. אתם מוזמנים לקרוא ספרים בנושא.
היא כנראה מהסוג השלישי. היא בוחרת מישהו ומתלבשת עליו.
אז יום למחרת כבר עבר לי כל הכעס. אני לא באמת יכול להתנהג חרא לנשים. ניסתי פעם אחת לשבוע. וזה הרגשה חרא. לא כיף, ולא רוצה לעשות את זה שוב.
אבל דיברתי איתה על זה יום למחרת. אמרתי לה כל מה שכתבתי כאן.
שאת בת מלך (רואים שהייתי חרדי פעם אה?) ושאת בחורה עם כבוד. וברור שזאת זכותך לעשות מה שבא לך. ואם זה כיף לך אין מי שיגיד לך לא. אבל איך מסתכלים עליך? איך את יכולה להסתכל על עצמך אם אחרי כל מסיבה היית עם מישהו אחר? את נסיכה! את לא צריכה להתנשק עם גברים כדי להרגיש נחשקת. את יכולה להרגיש נחשקת מאהבה. מגבר אמיתי.
והיא אומרת לי בתגובה שאין גבר אמיתי
ואני עונה לה שגם אני לא מצאתי מישהי אמיתית. נו ו? זה לא אומר שאין
והיא אומרת שהיא חיפשה מלא ולא מצאה. חוץ ממני.
"ואם תכירי מישהו כמוני את תצאי איתו?"
"לא. כי הוא טוב מדי בשבילי"
אחח בנות בנות..
בקיצור. העצבים זה על הפגיעה שלה. על הזילזול בעצמה. בנוסף לזה שאם אני יוצא עם מישהי למועדון. כדי לחגוג לה יום הולדת. היא לא צריכה ללכת למישהו אחר להתמזמז איתו. ראבק באתי בשבילך..
ושוב, תגובות רעות, בבקשה, זה לא המקום. תודה :)