רציתי לצום היום , וכרגיל זה לא הלך .
הגעתי הביתה בשתיים ככה אחרי שכל היום לא אכלתי ולא שתיתי חוץ מבבוקר
והיה לי בולמוס מטורף מבלי לחשוב מבלי לשים לב מה אני אוכלת והרגשתי כמו איזה
משאבה של אוכל
אחכ הקאתי כל מה שיכלתי ואפילו יותר
אחרי שעה ניסיתי שוב להוציא את מה שאולי לא יצא
ועד עכשיו לא נגעתי בכלום ואני מקווה שבאמת כל האוכל הזה יצא ממני
אני לא יכולה לסבול את הבטן הענקית הזאת
את היריכיים האלה בגודל של החיים
את הידיים שנראות כמו של הזקנות עם המדלדל
כל חלק בגוף שלי מגעיל אותי ואני לא יודעת איך אנשים יכולים להמשיך לשרוד
ככ הרבה זמן שהם רואים אותי
איך אפשר לאהוב יצור שמן ומגעיל כמוני ?
אני נגעלת להסתכל במראה
אני נגעלת מכל חלק שבי
אני מעדיפה להיעלם יהיה יותר טוב לכולם ובמיוחד לי
ככה אני לא אצרך לסבול את עצמי
להרגיש את כל השומנים האלה נמחצים אחד על השני ורק גדלים וגדלים..
באמת שאין לי כוח יותר , הכוחות כבר נגמרו ממזמן
נשאר רק החיוך המזוייף שמסתיר אלפי דמעות .
ובחיים אף אחד לא ידע את זה וגם אם כן .. למי יהיה אכפת ?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
My Bulimia .
