בימים האחרונים זה נהיה ככה ..
בולמוס . להקיא . סיגריות . לבכות .
ואז לצאת ולדבר עם כולם כיאילו הכל בסדר איתי ואפילו מעולה ..
אני כבר רגילה למסכות , אף אחד לא יראה אותי בוכה .. אף אחד לא יראה אותי חלשה
אף אחד לא ידע כמה פסיכית אני באמת
אף אחד לא ידע מה עברתי ומה אני שוב עוברת עכשיו
אני צריכה להתחיל לסתום יותר את הפה
ואז ככה אולי אני יוכל לרדת סוףסוף
להיות שוב מה שהייתי
להיות שוב 41 או לפחות 45 אפילו 48 אני אהיה יותר מאושרת מעכשיו
חייבת להעיף ממני את כל השומנים האלה
ואסור שאף אחד ידע מכל זה שלא יחפרו לי ויציקו לי
אני רוצה להיות רזה , אני רוצה להיות יפה , מאושרת ..
