נסענו באוטו ערב אחד ובצד של הדרך לכוון הגבעות היו סוסים
זה נורמלי כי יש חווה ליד ותמיד משחררים אותם בלילות
התרגשתי ועצרנו, יצאתי ליטפתי סייח ואז רציתי להתקרב אליו
עשיתי רעש גדול בטעות כי מעדתי על משהו שדומה לגדר ברזלית
והוא ברח
היו שם הרבה סוסים וכמה סייחים
אני מניחה שאלו היו סוסות
אחד מהסוסים הקטנים אני חושבת הוא היה סוס פוני
האימהות התחילו להתרחק לעבר השדות
הפוני היה מזה מכוער כזה לבן עם נקודות שחורות, אבל מטופח
אמרתי לו פוני אתה מכוער פצצות
רציתי ללטף או כי הייתה לו רעמה יפה
אבל הוא התחיל להתרחק ממני ולברוח
רצתי בקלילות אחרי הסוסים לעבר השדות
והם התרחקו
אמרתי לו סוס תעצור אני מבטיחה לא לקרוא לך מכוער ולא לעשות רעש
אבל הוא לא עצר
זה היה שביל כזה ארוך שנוצר מנסיעה של רכב שטח ובצד היו שדות בר
היה חשוך אז לא כל כך שמתי לב מה יש בצד בדיוק
חשבתי לעצמי "אני ארדוף אחריהם בסוף הם יתעייפו"
הם לא התקדמו מהר מידי אבל הגבירו קצב כשהתקרבתי
בסוף הפוני הלבן עלה על השדות
ואני הייתי בנעליים פתוחות
ושם זה נגמר
עצרתי
יצא שהתרחקתי איזה 200 מטר מחבר שלי
שחשב שאני משוגעת.. אבל בסדר..
עמדתי שם
בחושך
מולי מרחוק אני רואה את האורות של תחנת הכוח בוקעים מהחשכה
ורוח נעימה קרירה נושבת לי בעורף, מלטפת את השיער
רגע כזה של שלמות, של איזון ורוגע
שקט מוחלט ועלים מתנוססים ברוח
פרסות של סוסים המתרחקים ממני
גם הם, רגועים, שוחרי שלום, לועסי עשב
פשוט רגע כזה שלקוח מסרט
לא היה אף אחד סביבי,
התבוננתי לתוך עצמי
וידעתי שטוב לי. טוב לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Hermess