הרי אני הולכת על אבנים חמות.
אני צלולה לחלוטין ואני יודעת מה אני עושה..
זה תמים?
בודד לי.
לא משנה מה יגידו, מה אני אומרת,
לשמור על קשר ככה זה קשה,
אני בודדה,
בודדה כל כך.
לדבר פעם ביומיים 20 דקות,
כמה אסמסים עלובים במשך היום,
לראות אותך פעם בשלוש שבועות לכמה ימים מסכנים שאנחנו ישנים חצי מהזמן..
כן, אני יודעת שאתה עסוק.
ואין מה להשוות את השירות שלך עם שלי.
מן הסתם שיש לי הרבה הרבה יותר זמן פנוי משלך - פה הבעיה.
פעם היינו רבים על זה,
ניסיתי למשוך את התשומת לב שלך,
ואז הרפתי. הרפתי.
אני לא זקוקה לתשומת לב של מישהו אחר,
אני לא צריכה אותה,
אבל זה נעים.
האם הדבר היפה הזה בורח לנו בין האצבעות?
לפעמים כבר אין לי כח להלחם יותר..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Hermess