Pandora Box

אני חושבת זה קצת הזוי לראות בן אדם שכל כך דומה לך באופי המעוות שלך,

אתה מדבר איתו ומבין שאתה מסתכל במראה,

ואתה נפתח אליו, כי פעם ראשונה מזה הרבה זמן אתה מרגיש שמבינים אותך,

וטוב לך, אתה משתחרר,

אתה פותח את כל מה שרצית לפתוח כבר כל כך הרבה זמן,

אתה נותן לעצמך להרגיש את הרגשות שהתגעגעת אליהם,

ואז אתה מבין שאתה משחרר גם את המפלצות שבך,

ומישהו מקבל אותן,

אתה נבהל,

וחותך.

כמה פעמים שזה קרה לי,

ולראות את זה קורה למישהו אחר איתי,

יש בזה משהו יפה,

כמו לראות ניצן נפתח לפרח ונובל.

מעגל החיים.