זה כמו שיעור ספרות שהתעצבנתי שלימדו אותנו פרשנות מסוימת ואני הבנתי משהו שונה לגמרי,
ומי אמר שהמשהו השונה שלי לא נכון?
המורה אמרה. והמורה טועה.
רק המשורר יודע למה הוא התכוון.
והמשורר מת אז הוא לא יכול להגיד לנו,
אז אלא אם כן הוא יקום לתחיה יש לנו פה חתול שרדינגר.
מי הם האנשים ששופטים מה יפה באומנות ומה לא? הרי היא אומנות
ולאף אחד אין זכות,
ואין פה צודקים או טועים.
~
אני חושבת שאני יותר נהנת מהפרובקטיביות מאשר שאני מחפשת שאנשים יבינו בדיוק למה התכוונתי,
בגלל זה הוא עובר דירה כל כמה חודשים, כדי שהאנשים הישנים לא יקשרו את זה למי שאני באמת
כשאני אקרא את הבלוג עוד X זמן, אני אבין.
ואף אחד לא מבין כלום.
ואני עושה רעש.
בשביל זה יש לי בלוג.
בזכות זה אני יותר שקטה בחוץ