Pandora Box

זוכר איך פעם,

מול הים, על האוטו,

השקיעה הזאת.

לא היינו צריכים הרבה,

רק שקט,

ונישקת אותי ברכות,

וחיבקת אותי כאילו אני עוזבת אוטוטו

לא הייתה שם אהבה.

אהבה זה רגש אחר.

היה שם משהו אחר,

אושר חמקמק שכזה,

הוא היה שם.

לא היית צריך כלום,

רק שהשמש תשקע לאט יותר,

רק שהשמש תשקע לאט יותר..

ואנו עומדים על הצוק,

ורק רחש הגלים המתנפצים,

וכבר חצי חשוך,

ואתה עדיין מנסה לפצח אותי כמו חידה.

והרבה זמן עבר מאז,

ואתה ואני המשכנו הלאה,

ולפעמים המבטים שלנו מצטלבים,

ואתה מחייך לאחרות

אבל אתה שייך לי לנצח

כי נגענו בדבר החמקמק הזה,

שנקרא אושר.