לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Pandora Box


my deepest scars

Avatarכינוי:  Hermess

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

4/2013

שדות וסוסים


נסענו באוטו ערב אחד ובצד של הדרך לכוון הגבעות היו סוסים

זה נורמלי כי יש חווה ליד ותמיד משחררים אותם בלילות

התרגשתי ועצרנו, יצאתי ליטפתי סייח ואז רציתי להתקרב אליו

עשיתי רעש גדול בטעות כי מעדתי על משהו שדומה לגדר ברזלית

והוא ברח

 

היו שם הרבה סוסים וכמה סייחים

אני מניחה שאלו היו סוסות

אחד מהסוסים הקטנים אני חושבת הוא היה סוס פוני

האימהות התחילו להתרחק לעבר השדות

הפוני היה מזה מכוער כזה לבן עם נקודות שחורות, אבל מטופח

 

אמרתי לו פוני אתה מכוער פצצות

רציתי ללטף או כי הייתה לו רעמה יפה

אבל הוא התחיל להתרחק ממני ולברוח

 

רצתי בקלילות אחרי הסוסים לעבר השדות

והם התרחקו

אמרתי לו סוס תעצור אני מבטיחה לא לקרוא לך מכוער ולא לעשות רעש

אבל הוא לא עצר

זה היה שביל כזה ארוך שנוצר מנסיעה של רכב שטח ובצד היו שדות בר

היה חשוך אז לא כל כך שמתי לב מה יש בצד בדיוק

 

חשבתי לעצמי "אני ארדוף אחריהם בסוף הם יתעייפו"

הם לא התקדמו מהר מידי אבל הגבירו קצב כשהתקרבתי

 

בסוף הפוני הלבן עלה על השדות

ואני הייתי בנעליים פתוחות

ושם זה נגמר

 

 

עצרתי

 

יצא שהתרחקתי איזה 200 מטר מחבר שלי

שחשב שאני משוגעת.. אבל בסדר..

עמדתי שם

בחושך

מולי מרחוק אני רואה את האורות של תחנת הכוח בוקעים מהחשכה 

ורוח נעימה קרירה נושבת לי בעורף, מלטפת את השיער

 

רגע כזה של שלמות, של איזון ורוגע

שקט מוחלט ועלים מתנוססים ברוח

פרסות של סוסים המתרחקים ממני

גם הם, רגועים, שוחרי שלום, לועסי עשב

פשוט רגע כזה שלקוח מסרט

לא היה אף אחד סביבי,

התבוננתי לתוך עצמי

וידעתי שטוב לי. טוב לי.

 

 

נכתב על ידי Hermess , 29/4/2013 23:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יש ימים


 

 

יש ימים שאתה רוצה לרצוח את כולם.

 

אז כן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בחיי שאני לא במחזור.

נכתב על ידי Hermess , 19/4/2013 17:32  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היום העצוב בשנה


למרות שיום העצמאות זה החג שאני הכי אוהבת, החג שממלא אותי בגאווה ואושר,

השנה קצת קשה לי להתנתק ככה מיום הזכרון,

ב 180 מעלות מעצב מוחלט לשמחה,

אולי כי רוב הסיכויים זה היום זכרון האחרון שלי על מדים,

ויש מין תחושה של אי מיצוי שלמרות שהייתי כמה פעמים בהר הרצל במדים,

עוד לא עמדתי שם ליד קבר של חלל ביום הזכרון..

 

 

~~~

 

עם היד על הלב, אני לא יודעת מה זה לאבד מישהו קרוב,

אני מקווה שלעולם לא אדע,

 

הלב שלי נקרע מהמחשבה שאני עלולה לאבד את האדם היקר לי מכל,

הרי הוא עכשיו בגבול סוריה, מגן על המדינה,

ורק לפני כמה ימים ירו על המוצב שלו טילים,

ואין לו בכלל קליטה והוא כותב לי פעם ביום

ואני דואגת..

 

אבל אני לא מכירה את הכאב,

אני יכולה לשער, אני יכולה לנסות להזדהות,

אני מתארת לעצמי מה מרגישה אמא שרואה מהעינית של הדלת אנשים במדים כחולים,

מה מרגישה אישה עם תינוק ביידים שמודיעים לה שבעלה לא ישוב הבייתה..

 

אני יכולה לבכות שעות,

שעות ..

 

אבל אני לא מכירה את הכאב,

אני לא חושבת שמי שלא איבד- יודע 

אני מקווה שלעולם לא אכיר,

לעולם לא אדע,

 

מקווה שאף אחד לא ידע יותר,

שכל סיפורי הגבורה יהפכו לזכרונות כואבים בעבר

ולא יהיו לנו סיפורים חדשים,

לא יהיו עוד חלקות אדמה חדשות בבתי העלמין הצבאיים.

 

אני לא חושבת שאפשר להתגבר על אובדן של בן אדם קרוב,

אבל אני מאמינה שמה שמחזיק אותך זה להעביר את סיפור הגבורה שלו הלאה,

ואני מקשיבה, מקשיבה ומתרגשת, מכבדת בעיקר

 

ואני מצדיעה בצפירה,

ואני מצדיעה לדגל,

כי בזכותם יש לי את היכולת הזו,

להצדיע לדגל שלי, במדינה שלי, בגאווה על מדים של צבא הגנה לישראל.

 

בזכות אלו, שנתנו את חייהם למען בטחון המדינה.

 

יהיה זכרם ברוך.

 

 

 

 

 

 

"ורק משתי מילים אני הכי פוחד: הראשונה היא "שם" , השניה "נהרג" "

 

 

נכתב על ידי Hermess , 15/4/2013 20:23   בקטגוריות צבא, שחרור קיטור, אקטואליה, ישראל  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

20,965

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHermess אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Hermess ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)