הלוואי שיעזבו אותי כבר.
אני יודעת שאני יכולה-אני בטוחה בזה.
זה הדבר היחיד שאני טובה בו,
הדבר היחיד שאני באמת יודעת לעשות.
אני רוצה לצום ולצום ולצום.
אני לא זקוקה לאוכל, למה אף אחד לא מבין את זה?
אני לא מפחדת לאבד שליטה.
יש לי שליטה. תמיד.
לא חושבת ש״לא מגיע״ לי אוכל כי אני פרה.
אוכל זה לא דבר טוב-זה לא פרס.
אני לא מתגעגעת לאוכל אני רק רוצה להיפטר ממנו.
האוכל הוא האויב שלי.
לא. אתם האויבים שלי.
האוכל לא רודף אחרי, לא מאשים אותי, לא צועק עלי,
לא כועס עלי, לא מאוכזב ממני, לא מאיים עלי.
אבל אתם כן.
למה אתם מענים אותי ככה?
אתם לא רואים שאתם אלה שעושים לי רע?
אני לא חולה.
זאת דרך החיים שלי.
תפסיקו לזיין ת׳שכל ולתת לי הגדרות.
אני לא הגדרה-אני לא מחלה.
אני אני.
ואתם לא תעצרו אותי.
דחפו לי כל כך הרבה אוכל ביומיים האחרונים
ולא הצלחתי להחביא.
ירדתי רק 400 גרם ביומיים האלה.
מקווה שהיום יעבור יותר טוב..
מיואשת מהעולם הזה כבר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: