היום דנה הגיעה אליי, אכלנו מלוואח בבית, ואחרי שעה יצאנו לנו לטייל, בדרך עצרנו ב"הכל בשקל".. XD
היינו ליד הבית של המורה שלי, 100 מטרים ליד, רחוב נידח עם ירידה למטה ואחריה עלייה, נזכרתי בזמנים שהייתי הולך אלייה לשיעורי אנגלית לפני 4 שנים..
ואז.. נזכרתי באותו היום..
לילה לפני, נרצחו ונשרפו בני משפחת אושרנקו, 6 נפשות, בדם קר, ונשרפו כנראה בעודם חיים בדירתם.
רק לפני בוקר, הספיקו להזעיק את כוחות הביטחון.
6 שעות אחרי, בבוקר, הלכתי לי לשיעור אנגלית.
קראתי על הסיפור והזדעזעתי, אבל.. לא ידעתי שזה היה באותו הבניין של המורה שלי. קומה מתחת.
כאשר נכנסתי ועליתי במדרגות, ראיתי את הדלת, שרופה, ריח של בשר שרוף , הדלת הייתה חלקית פתוחה ורק שחור היה בפנים, בלתי אפשרי לזהות דירה..
הייתה לי צמרמורת קשה בכל הגוף, הרגשתי חנוק קשות, לא יכולתי לנשום, כאילו מישהו אוחז בגרוני.
אחרי השיעור, בן דוד שלי ואני (שלומדים באותו הזמן), ירדנו במדרגות בלילה הביתה.
האור נכבה, והיינו באותה הקומה של השריפה.
פחדתי להדליק את האור, פחדתי שמישהו או משהו יופיע מולי , לא יודע למה, פחד כזה, תמיד היה לי פחד כזה...
דנה ואני נכנסנו לאותו הבניין, עברנו ליד, הרגשתי את אותה תחושת חנק, הסתכלתי לקומה השנייה איפה שהייתה השריפה, ועדיין רואים שחור בדירה, אף אחד לא גר שם, ואף אחד כנראה, גם לא יגור..
להיות שם, זה פשוט.. מרגיש מפחיד, אבל למרות זאת.. היום שלי עם דנה היה מהנה וכייפי, אוליי רק 3-4 שעות, אבל שווה את הכל..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: