אני ואתה עברנו הרבה חראביחד.
אך לפי שנה עברת ללמוד במקום אחר כשגם אני ניסיתי, אבל נכשלתי.
אנחנו במרחק של 100 קילומטרים ושומרים על קשר טוב טוב.
מאז כשיש לי חברה, אתה מתייחס אליי מוזר.
ישנתי אצלך 3 ימים, והיה אחלה, אבל זה לא אומר שאסור היה לי לבקר את חברה שלי, 4 שעות.
אם אתה באמת חבר טוב, היית מבין.
אתה בבעיות. ההורים שלך מעיפים אותך עוד שבוע מהבית. אתה לא עובד. הפסקת ללמוד.
אתה יודע שאני מתכנן לעבור לאשקלון עוד שנה שנתיים בסיום המכללה או במשך מסלול הקצונה.
אתה מתקשר אליי ומתחנן אליי שאעבור בזה הרגע כי לא יהיה לך מקום לגור.
הצעתי לך לגור אצלי אבל סירבת.
בנאדם.. למה נראה לך שאני יכול לעבור באמצע השנה כשעוד חודשיים יש לי בגרויות? למה אתה לא סומך עליי? למה אתה חושב שאם יש לי חברה זה אומר ששכחתי ממך? אני מנסה לפנות זמן כדי לראות אותך, זה שיש לי חברה לא אומר שהחלפתי אותך..
אני מבין שקשה לך, אני יודע שאתה שונא את חברה שלי והיא שונאת אותך, אמרת לי את זה, ואתה שונא את כל מה שקשור עלייה, אז בחייאת רבאק אל תשנא אותי סתם, אני איתך כבר4 שנים כמו אחים, עברנו פיזדץ עברנו, אל תשבור את הכל סתם, אם אתה כלכך רוצה לצאת בוא תיסע אליי ולא אני אליך כל פעם, יש לך כסף, אתה פשוט עצלן ולא מוכן לעשות כלום.
אם הייתי שוכר דירה הייתי צריך לעבוד יום-וליל כדי בשנה להרוויח 15 אלף וללמוד תוך כדי. אני לא בנוי לזה.
תחשוב קצת..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: