Weather Changes, People Don't

אז ככה..

אתמול הייתי אצל דנה..

הלכנו לקנות כמה דברים כי לא היה כלכך מה לאכול,

אכלנו, ישבנו, דיברנו, צחקנו..

ואז היא באה אליי במשפט מטורף..

"הייתי מתה לעשות ניסוי עליך כשאתה 'עיוור' למשך זמן מסויים.."

ואני כזה..

"סבבה חחח בכייף"

היא התחילה לקשור לי את העיניים, ואז כשהיא קשרה, הרגשתי אבוד כזה..

הסתמכתי לפי הזיכרון, איפה כל דבר נמצא

אבל זה לא עבד..

אז ניסיתי לפי המקל שיש לכל עיוור, וככה הסתובבתי לי בבית

בלי לזכור כלום, רק לפי מישוש, וזהו

ואז הרגשתי מוזר..

לא יודע למה, שמחת חיים כזאתי

שאתה לא יכול לשפוט אנשים לפי היופי

רק לפי איך שהוא מדבר אליך ואיך שהוא עוזר לך

לא רק לפי דיבורים אלא מעשים

שאתה מנתח דברים בצורה אחרת לגמרי..

וברגע שהורדתי את התחבושות מהעיניים, רציתי לחזור..

לא יודע למה, רק בגלל שזה הרגיש אחרת, זה הרגיש אחרת בצורה מיוחדת לגמרי..

עוד פוסט משעמם ומיותר,אבל אשמח לראות אותו בעתיד..