עדיין לא לחלוטין מבינה למה נזכרתי עכשיו,

באיחור של ארבעה חודשים,

ואולי בכלל יש לך מישהי אחרת

גם אני יצאתי עם בנים אחרים, אינספור

אבל אף אחד לא היה שם באמת

אף אחד לא הגיע לעשירית ממה שאתה

וכולם שואלים אותי מה בכלל היה בך מיוחד

ואני לא יודעת להסביר

היית אני, היית אני בגרסה הגברית

וכבר לא כמו פעם, לא מחייכת בתכיפות למראה

אתה כמו פצע פתוח על העור שלי

לא שורף או מדמם כמו פעם, בהחלט השארת צלקת

והיא בולטת, לפחות לזוג העיניים שלי

בהחלט מנסה לתת לדמותך לעזוב את ראשי

וזה לא אותו הדבר, אף אחד לא אותו הדבר

ועכשיו אחרייך כולם נראים לי כמו כלום ושום דבר

אנשים חלולים, ומה הטעם להפסיק לעשן

או לעלות במשקל או להשקיע בעצמי

כשאתה לא פה

בהחלט השארת צלקת