פרק ב', או: איך
מתכוננים לטיול. או: איך אורזים בית חולים?
אז החלטתי לטוס
למזרח הרחוק, קצת אחרי שאסיים את חוק לימודיי האקדמיים, שארכו זמן רב מדי.
ההכנות שלי לטיסה
היו מאד פשוטות: התעלמתי ממנה כמעט לחלוטין, מלבד שני אספקטים. דיברתי עליה (ברמת
השויץ: "כן, אני טסה למזרח עוד מעט. אני מקנאה בעצמי שבעוד 5,4,3,2,1 חודשים
וכו'). ועשיתי רשימת תרופות וציוד רפואי. לא תכננתי את הטיסה שלי. לכל הרוחות,
אפילו לא טרחתי להסתכל ממש במפה של המזרח הרחוק. התכוונתי לקרוא, להביט, לפחות
לזכור איפה בדיוק ממוקמת מיאנמר, יחסית לקמבודיה או ללאוס. לא קרה. כשהתחלתי
להילחץ מעצמי הבלתי לחוצה, חברה שלי, אלה, פשוט הציעה לי לתכנן חלק מהטיול או
לפחות להוציא מפה כשאני על אחד החופים, בתאילנד. איך לא חשבתי על זה בעצמי?
אה, כן. הכנתי
רשימת תרופות. ועבדתי. ולמדתי המון. וחגגתי. ועשיתי עוד כמה דברים, שכרגע לא המקום
ולא הזמן לדבר עליהם. אבל היה לי כיף. רשימת התרופות גדלה בהתמדה. וזה מוזר, כי
מצד אחד הרשימה היתה מסודרת (בניגוד לרשימת הדברים...