בזמן האחרון אני מתחילה להבין יותר ויותר שלי ולך ? אין בכלל סיכוי ביחד, ולא בגלל שאני לא רוצה, אני מאוד רוצה, אני פשוט מפחדת, שהכול יקרה לי מהר מידי, שאני פועלת מהר מידי בלי להביט יותר מידי לצדדים לבדוק אם משהו מתקרב לדרוס אותי.
אה, וגם בגלל שאת לא רוצה. את הכי סטרייטית בעולם, לא משנה מה אומרים עלייך בגללי ובגלל ג', את הומופובית בדם. למרות שזה לא ממש סותר, את נגד. זה דוחה אותך למען האמת, מוזר, הזוי, אז.. למה שבעצם יהיה לנו סיכוי.. מה גם שאת וע' ממש ביחד כאילו, עם ה"אני אוהב/ת אותך" וכאלה. מודה, זה גורם לי קצת לקנאות, אבל מה אני אעשה ? אתם מאוהבים, ו.. זהו.
למרות שאת י' לא ראיתי כל כל הרבה זמן, ולא דיברתי איתה בעצם אף פעם, אני מדמיינת אותי ואותה ביחד. כן, כן ממש ביחד והכול.
ומה אני מדמיינת ? שאני וי' מתחבקות, מתנשקות, מול העיניים שלך. אני מראה לך שהמשכתי הלאה, ומקווה שכואב לך בלב שאת רואה את זה, שבא לך לבכות, לברוח, לצרוח, לנסות להבין איך עשיתי לך את זה.. ?
ואני רק מחייכת חיוך שטני כזה מרגישה שאני דוחפת לך בוקס בבטן, שתשרפי כליל, שתאכלי, שלמען ה',
פעם אחת,
אחת!
תבכי בגללי.
הלוואי שזה יקרה.
כל- כך הלאווי.
אוף ט',
אני אוהבת אותך כל כך.
זה כואב.

- קיבלו אותי לעבודה בקיץ.
- יש לי מתכונת בלשון ביום ראשון וזה ממש קשה! אוף :'(
עריכה:
לא, זה לא זה כזה קשה. נתמקד בתחביר ולא במערכת הצורות.
חיים סוכר :>