(מי שמעניין אותו התכלס שידלג לכיתוב הבורדו ><)
לפני שבוע וקצת א' שאל אותי אם אני רוצה להצטרף למועצת הנוער שלהם ולנסוע איתם ועם כל מועצות הנוער של ירושלים לאירוע המכביה בוינגייט. בהתחלה היססתי. לא רציתי שיצא שהוא יהיה עם החברים שלו ואני אשאר לבד. ביקשתי ממנו שינסה להשיג גם לא', חברה טובה שלי, מקום. והוא הצליח, אחרי שכנועים רבים, להכניס את שתינו לרשימה. אז אחרי העבודה נשארתי קרוב כי משם יצאה ההסעה, חברה שלי הגיעה ובמשך שעתיים, אם לא יותר נסענו מירושלים לנתניה והלחות מיד תפסה אותנו איך שירדנו מהאוטובוס (שהיה מלא בחבר'ה מצחיקים והזויים כאחד), והחום לא חס על אף אחד... לפני כן הכרתי ("הכרתי"... זה לא מדוייק, אבל בסדר...) לא', חברה שלי מישהו משם שהוא גם מדריך איתי בקייטנה ובא איתנו מטעם המועצה. לפני כמה שבועות אמרתי לה שננסה לשדך בניהם, והיא דווקא הייתה בעניין (אחר כך התברר שהוא לא ממש ושהשידוך ירד לטמיון. הוא אמר שהוא רוצה להתרכז עכשיו בישיבה, צבא וכולי. אני חושבת שאני התבאסתי יותר ממנה, כן... היתה לי סוג של הדלקות עליו ו... טוב, זה סיפור אחר...), אז אולי זה נתן לה את הכוח לשרוד איתי יום שלם בחום. או שהיא סתם חברה טובה. הגיוני.
בכל אופן, רב היום הזה הסתובבנו עם א', למרות שהייתי בטוחה שזה לא מה שיקרה, והרגשתי ממש חרא כשגרמתי לא', חברה שלי, להרגיש כמו גלגל שלישי (כן, היא הרגיזה את זה וזה ממש עשה לי להרגיש לא טוב). האמת שהיה ממש נחמד. דוכנים כאלה, אוהלים ממוזגים, מחשבים, חדרים סתם בשביל ההסתלבטות וכמובן- הספורטאים החתיכים (ויהודים!) של המכביה ה-19.
היה זמן שישבנו שלושתינו בחדר ענקי מלא בפופים ודיברנו. שאלתי אותו אם הוא מצייר הרבה (הוא צייר מוכשר ברמות, לפני כמה חודשים הוא צייר לי ציור ממש יפה והוא תלוי לי על הארון), והוא אמר שלא. רק ברגעים שהוא בעצבים או סתם אין לו מצב רוח. אמרתי לו שזה מוזר, אבל יש בזה משהו, כי גם כשאני במצבים כאלה הכתיבה שלי, כמו הציורים שלו, יוצאת טובה יותר. בכל אופן, הוא הראה לי ציור שהוא צייר והוא תמונת הרקע שלו בפלאפון. ציור של שניים מתנשקים. את הציור הזה הכרתי ממזמן, כשש' אמרה לי מה הוא צייר ושלחה לי את זה מהפייסבוק. מעל התמונה הוא כתב משפט מהשיר של נתן גושן "מה אם נתנשק" (>"ולמה את שואלת על כל מה שכתבתי אם זה בעצם חיבי או סתם שיר אהבה", משפט שחפרתי עליו בקשר לט'), שיר שהוא גם שם כשיר המתנה בפלאפון. הרגשתי קצת מובכת ורק אמרתי לו שזה יפה וזהו (תמונה בסוף הפוסט).
בדרך חזרה, כשכולנו מתים מעייפות ורק מתים להגיע הבייתה להתקלח ולישון, היה זמן שא', חברה שלי, עברה מושב אחד מלפני וניסתה לישון קצת. בנתיים דיברתי עם ג' בטלפון וסיפרתי לה מה היה, כולל זה שאני חושבת שהיציאה הזו עשתה לקשר שלי ושל א' טוב. א' שמע מוזיקה וככשאלתי אותו מה הוא שומע הוא אמר שדור דניאל (סגידה), ואז הוא עבר לשבת לידי ורציתי לראות איזה שירים יש לי של דור דניאל שאני יכולה להכיר לו ואז גיליתי שעדיין לא העברתי אותם לפאפון ממכשיר הMP4 הנוסטלגי שלי. שאלתי אותו אם הוא שומע לירן דנינו, הוא אמר שלא. ונתן גושן? יש לו שני שירים שלו. לקחתי לו אוזנייה אחת והוא שם את השיר "מה אם נתנשק" (פעם שלישית גלידה). מצד אחד היה מביך, מצד שני לא. כי מצד אחד בכל זאת... גם השיר הזה, כשאנחנו יושבים אחד ליד השני בחושך ורק מתים ללכת לישון, אבל מצד שני אני ממש מרגישה בנח לידו כך שלא היה לי כזה אכפת ולא הרגשתי שאני רוצה לקבור את הראש באדמה. להפך... היה בא לי פשוט להניח את הראש שלי על הכתף שלו ולהרדם. לא עשיתי את זה כי פחדתי. פחדתי שאני אשדר סוג של קשר שאני לא רוצה שיהיה בנינו. פחדתי שהוא יקח את זה למקומות אחרים, כשרק לפני כמה זמן אמרתי לו שאני לא מעוניינת. פחדתי קצת שאני אתחיל לפתח כל מיני רגשות. פחדתי לפגוע ופחדתי להפגע. את לא להנחתי את הראש שלי על הכתף שלו למרות שזה היה כל כך דורש. ורק עכשיו שמתי לב שאתמול היה ערב ט"ו באב, ואולי זה במקרה, אבל... אני לא יודעת. אני יודעת שאני אוהבת אותו בתור ידיד וכל זה, אבל בתור מישהו מעבר לזה, קשה לי לדמיין אותו. משום מה הוא כל כך יצא לי מהראש מאז אתמול ויש רגעים אני תופסת את עצמי חושבת עליו ומחייכת לעצמי חיוך טיפשי. למרות שאני הכי רוצה בעולם את המישהו הזה שיהיה איתי, שיאהב אותי, יצחיק אותי ויעשה לי טוב, אני יודעת שזה לא חובה. כי כשיש לך ידידים וחברים טובים הם בעצמם מספקים לך את זה, אולי לא באותה המידה, אבל זה הופך אותי לפחות לחוצה לחבר בזמנים האלה.
הוא שאל אותי אתמול אם בא לי שנעשה משהו היום ואמרתי שאין בעיה. הוא התקשר היום ואמר שבסוף הוא לא יכול (פעם שנייה שזה קורה...). הכול לטובה...
לא יודעת מה אני מנסה להגיד בכלל בכל החפירה הזו, סתם תחושה מוזרה-כיפית-מבלבלת.
חג אהבה שמח!
זה מה שהוא צייר והעלה לפייסבוק לפני כמה זמן, הציור שהוא הראה לי אתמול.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
