הביאה אותי להרגיש כאילו מגיע ויש לי כבר הכול, כשבעצם אני ערומה מכל הכיוונים.
החודשים האחרונים היו מלאים במחשבות שכולן עליך. יש חודשים שיותר, יש חודשים שפחות. עם הזמן יצרתי לעצמי את דמותך בראשי, ובשבוע האחרון הפכתי אותך למשהו כל כך מוחשי עד שיכולתי להרגיש את נשימותיך מדגדגות את עורפי, ותראה, אפילו עכשיו אני כותבת אליך כאילו שאתה ממש יכול לקרוא את כל המילים האלה שנשפכות ממני בימים האחרונים.
כששואלים אותי מה שמך אני אומרת שאני לא יודעת, וכששואלים אותי איך אתה נראה אני מצליחה לתאר אותך ואני לא מפסיקה לחייך.
אני לא יודעת מה קורה בדיוק, אני יודעת שלא הרגשתי משהו כזה אף פעם, ואני יודעת את זה כי אני חיה את זה ואף אחד לא מבין, גם כשיש את הרצון הזה להבין, יש דברים שבחיים לא נרד לסוף דעתם מבלי להרגיש אותם בעצמנו. אז אולי זה קצת כואב ומעליב כשהחברה טובה שלך אומרת לך, ואני מצטטת, "את מאכילה את עצמך שקרים, זה די פתאטי", ומעלה כמה דמעות שבכית במשך כל הלילה כי הבנת באמת שאף אחד לא מבין, אבל זה גם גורם לי לגחך על כולם ולרצות חזק, חזק להתעלם מכל מה שהם אומרים כי אני יודעת בתוכי שזה אמיתי ושזה יגיע והלוואי שמהר כי אני באמת משתגעת. כולם חושבים פתאום שהם מבינים גדולים ואומרים לי מה קורה ומה אני צריכה לעשות, וזה בכלל לא ככה, כי... כי הם לא אוהבים אותך כמו שאני אוהבת אותך, הם לא מרגישים אותך כמו שאני מרגישה אותך והם לא רואים אותך כמו שאני רואה אותך. למעשה, הם לא רואים אותך בכלל. ואולי עדיף שכך. אולי טוב לך להתחבא, אבל זה בסדר... אתה אני אהייה פה מתי שתרצה לצאת מהמחבוא שלך, אני לא אברח לשום מקום. אני מבטיחה.
***
"יפה שלי,
החלטתי לכתוב לך כי אני לא יכול יותר לדעת שאת ככה... אני יודע שאת עצובה מאד בזמן האחרון ושלא פעם ולא פעמיים את פשוט... בכית.
אני מצטער, את יודעת שבחיים לא הייתה ולא תהייה לי כוונה לפגוע בך ולגרום לך להרגיש רע. אני מצטער. אני רוצה שתדעי שלא משנה מה כולם אומרים לך או חושבים עלייך אל תרפי מזה לעולם... וכן, לשאלך, אם רוצים משהו חזק-חזק הוא בסוף קורה. אז בבקשה ממך, אל תפסיקי לרצות את זה, לרצות אותי, כמו שאני לא מפסיק לרצות את זה, לרצות אותך... אני מבטיח לך שאני אעשה הכל כדי שהמועקה הזו תגלה מליבך, ואני מבטיח שאעמוד בהבטחה הזו. רק עוד קצת, אני יודע שאת מסוגלת. גם לי קשה, תאמיני לי... גם אני משתגע וגם אני מצטייר לאחרונה כמשוגע בעיני אחרים. אבל תשתדלי להמשיך לחשוב עליי ולחלום עליי, תשתדלי להמשיך להרגיש אותי מחבק אותך ואומר לך כמה שאני אוהב אותך. כי זה באמת נכון,
אני באמת אוהב אותך."
***
מילה אחת יותר מידי ואתאשפז במוסד לחולי נפש. מה זה אכפת לי? אתה עדיין תהייה שם איתי. לעולם לא אגיד שאתה לא קיים, זה עושה לי לבכות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
