אחרי שנכנסתי לאתר הבא ואחרי הפוסט המקסים הבא

חשבתי לעצמי כמה נחמד שיש אנשים שמתעניינים, אפילו אם הם לא באמת מתעניינים אלא רק לשם נימוס.
שואלים ''מה שלומך?'' מהמקום הכי אמיתי שיש,
ממקום של דאגה, של אכפתיות וממקום של רצון שגם ישאלו אותך יום אחד ''מה שלומך?''. 

כמה יהיה נחמד אם באמת כל אחד יקדיש חמש שניות לשאלה הזאת, או לחיבוק הזה שכל אחד צריך מדי פעם.
יש אנשים שצריכים את השאלה הזאת, או את החיבוק הזה כדי להרגיש טוב יותר, כדי שהמחשבות הקשות שהסתובבו להם בראש יעלמו, כדי להמשיך ולעבור עוד יום.
כמה יהיה נחמד אם יהיה את זה, וזה יהפוך לסתם משהו שעושים מדי שבוע, מדי יומיים, כל הזמן.  

יכול להיות שאני מבקשת יותר מדיי, יכול להיות שאף אחד לא יעשה את זה, אבל תחשבו כמה טוב זה יהיה.
נראה לי שזה יכול לעזור קצת, לעשות הרגשה טובה... למה שלא ננסה...?