"People say that you're going the wrong way when it's simply a way of your own"

להיות חופשייה לא תלויה באף אחד, לא מחוייבת, יכולה לעשות מה בזין שלי בלי לדפוק חשבון לאף אחד- ההרגשה הכי טובה שיש.

אז מה אם אני זו שפגעתי בו, אפילו שאינו מודע לכך, אני לא מרגישה רע עם זה. בגדתי בו והשם שלו לא עלה במוחי אפילו לא פעם אחת. ככה או ככה המערכת יחסים שלנו כבר היתה בלתי נסבלת עבורי. התעסקנו רוב היום בלעצבן ולהתעצבן. מתרחקים-מתקרבים. וכשאנחנו שיכורים, אז מוציאים את כל העצבים האחד על השנייה בצורה מכאיבה, שכשבבוקר אחרי נזכרים מנסים למצוא תירוצים מטופשים. חד משמעית, זו היתה מערכת יחסים הרוסה. 

עכשיו בדיעבד אני מבינה שמערכות יחסים זה לא בשבילי. קשה לי איתם; עם המחוייבות, התלות, הגבולות הברורים האלה... זה גורם לי לדכאונות. אולי אני מחייכת וצוחקת, אך זה עדין מכבה בי משהו. בנוסף, אני מבינה שאם כבר מערכת יחסים, אז אני צריכה גבר. לא ילדון בן 17 שעדין אינו יודע מה הוא רוצה מעצמו, אלא באמת מישהו שכבר נסגר על עצמו, יש לו שאיפות, מנוסה יותר, בעל צורת חשיבה בוגרת. מישהו שידע איך להשתלט עליי ולאזן אותי, ולא אחד שמדכא אותי, ושבסופו של יום אני עדין מחזיקה לו חזק בביצים.

הקיץ כבר כאן, והחופש האחרון אוטוטו מתחיל. אני מתכוונת לנצל כל רגע, להינות, להתפרע, לעשות שטויות! אני כל כך צריכה את זה אחרי השנה הזאת ובמיוחד אחרי שלושת החודשים האחרונים של הזוגיות הזו.

מאז יום ראשון, היום בו נפרדתי ממנו, אני פורחת, אני צוחקת ומחייכת כל היום, מרגישה מאושרת, חופשייה... חבל שאני קצת חסרת טקט, מראה לו את האושר שלי בלי לשים לב שהוא מולי. אחלה סיום לחברות בינינו, יופי של דריסת אגו מצידי. אבל זה מרגיש כל כך טוב להיות קצת רעה !