דף חלק.

שדים, מפלצות ורוחות רפאים שלי !

סליחה, האמת שזה פוסט רציני ובוגר וחכם.

מכירים את זה שאתם קונים 3 ספרים חדשים (לפני שאפול, מחפשים את אלסקה ו13 סיבות) ואם יודעים שלא תקנו עוד בזמן הקרוב (כסף. אוח,כסף) אז אתם מחליטים למרוח את הספרים על כמה שיותר זמן,

אבל בסופו של דבר מוציאים את עצמכם 4 שעות אחרי, עם ספר מחובק אליכם אחרי שקראתם את כולו ואתם פשוט לא עומדים בדבר הנוראי הזה שנקרא ספרים?

אז ההורים שלי חזרו הביתה ב16:00 עם הספרים שלי. לקחתי את 13 סיבות, התחלתי לקרוא. אוקי נחמד, אמרתי לעצמי שאני אקרא 2 פרקים. גג 3. (ספר של 13 פרקים יחסית ארוכים)

כן.. טוב, זה לא עבד.

מבינים, ניסיתי להיות על הפייסבוק בזמן הזה כדי לא לקרוא. אבל חברים שלי כל כך שטחיים ולא מבינים מהחיים שלהם, בניגוד לקליי והאנה.

זה ההרגשה שיש לי אחרי כל ספר טוב - שהעולם נחות יחסית לספר ושאני כביכול בנקודה גבוהה יותר, שהצרות היומיומיות (של כולם. גם שלי. ) הן כל כך שוליות בחיים האמיתיים.

למשל, שסיימתי את אשמת הכוכבים. בדיוק אותה תגובה שהייתה לי היום - אפילו לא ללכת,לגרור רגליים ברחבי הבית הלפעמים גדול מידי שלי. העולם לא מספיק טוב פשוט.

מחר מתחילה את מחפשים את אלסקה. הבטחתי לחברה שאני אקרא אותו קודם, אז היא חסכה לי התלבטות מטורפת בין 2 ספרים שללא ספק מושלמים.

אני אלך לבכות ולחבק את 13 סיבות. או להמשיך את הספר באנגלית. או לכתוב. או כל דבר חוץ מלחשוב על כמה שאני קוראת ספרים חולניים.