האמת היא שאני ישנה מבפנים. המוח שלי לא מתפקד, אני לא חושבת, אני לא מרוכזת, אני במעין סטלת עייפות מוזרה כזאת. לא בהכרח טובה. כנראה שלישון 3 שעות בלילה ובבוקר לקום בשש, להתרוצץ בתל אביב ולחפש אוטובוסים, להגיע סוף סוף, לחכות שעות (טוב, זה היה דיי משעשע), לעשות את הפסיכוטכני המזדיין (והארוך ברמות מטורפות!) ולדדות את דרכי הביתה זה לא הדבר הכי חכם שאפשר לעשות.
למרות שנחתי בצהריים קצת, אני גמורה. לגמרי. אני צריכה שינה. אבל אני חייבת לחכות ללילה, יש לי עבודה מחר בבוקר ואני לא יכולה להגיע חצי רדומה גם לשם. אני עובדת בחדר ספרים בבית ספר. זה לא הכי כיף שיש אבל היי, לפחות יש לי עבודה! וגם כמה חברים שלי עובדים שם אז זה יהיה דווקא נחמד!
הראש שלי כואב. הבאתי איתי בקבוק מים גדול היום אבל בגלל שאני כל כך גאונה, נשענתי על התיק בדרך חזרה והבקבוק נפתח וכל התיק שלי התרטב. ייאאאייי. מה שמזכיר לי, אני צריכה לקנות לאביהו ספר חדש של שרלוק, הוא נרטב. אני ממש מרגישה נורא בגלל זה. אבל זאת סתם שביזות של אובר עייפות.
יאללה קפה! או בעצם פיכס.. זה מאוד תלוי איך מכינים אותו, אני שותה קפה עם בקושי חצי כפית קפה, כפית סוכר, עם קצת מים רותחים חלב ככה שלא מרגישים כמעט את הטעם של הקפה ^^
אבל לפני שאני הולכת לישון, אני צריכה (חייבת) לסדר את החדר שלי, השולחן נראה זוועה וחדר עצמו דווקא סביר.. אבל אמא מתעקשת.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
