Feel the Energy

היום הייתה האזכרה של סבתא שלי. קצת קשה לי להאמין שעברה שנה. לא היה לי קשה מאוד, כל התפילות והטקסים הדתיים מאוד מורידים את הרגש אצלי.

מי שקרא פה קצת יודע שאני לא מעריצה גדולה של אבא שלי, אני לא סובלת אותו. באזכרה עצמה, בבית העלמין, ביקשו ממנו פתאום להקריא קטע כלשהו. הוא התחיל להקריא ופתאום הקול שלו נשבר. הרג אותי לשמוע אותו. הרגשתי משהו נשבר, נזכרתי מי הוא, נזכרתי שהוא בן אדם, שזאת אמא שלו, סבתא שלי. כל הזמן הזה הוא היה כל כך אדיש, כל כך אטום, השתי דקות האלו הזכירו לי את האנושיות שבו. 

אני קצת מצטערת שלא הייתי נחמדה אליו. 

משהו כואב לי, משהו מרגיש לי לא נכון. 

אני צריכה לבכות.