אני לא הכי טובה בזה אבל החלטתי לציין כמה דברים טובים שקרו/קורים.
אז.. הנה.
היום, יצאתי מהפנימיה במטרה ללכת הביתה אבל באמצע שאלתי את עצמי, לאן אני ממהרת? והחלטתי להסתובב קצת בתל אביב לפני שאני הולכת. בסופו של דבר הגעתי לדיזינגוף סנטר, הלכתי לאוזן השלישית (או בשמה השני, גן עדן 
), הסתובבתי בחנות שעות ובסוף קניתי 5 דיסקים. אחר כך פגשתי כמה אנשים שאני מכירה שם והיה כיף. ממש כיף.
כמו שכבר כתבתי, אני בתהליכים של מיונים לשנת שירות. עכשיו הגעתי למצב שיש לי שתי אופציות. האופציה הראשונה, שההורים ההומופובים שלי לא אוהבים (ששש! אמרתי רק דברים טובים!!) נשמעת מדהימה וגם האופציה השניה. אני בהתלבטות ממש רצינית ואין לי מושג מה לבחור. זה טוב בגלל שיש שני דברים מדהימים וזה דווקא נחמד. הבחירה קצת פחות.
אני בתהליך מאוד אינטנסיבי עם הפסיכו וזה לא קל אבל אני יוצאת משם עם הרגשה טובה. לא שמחה בהכרח, הרגשה טובה. הרגשה שדברים מתבהרים לאט לאט. שחלק קטן מהקשרים המסובכים מתחילים להפרם. אני משלימה עם כל מיני דברים קטנים. זה מקל.
אני לא נותנת להורים שלי להכנס לראש שלי. אני מצליחה לא לתת לכל מילה שהם אומרים להשפיע עליי ועל ההחלטות שלי. אני מעבירה את הכוח לידים שלי סוף סוף, ההחלטות הן שלי.
אחי הגדול מטייל לו בחו"ל ונהנה ואני סופר מקנאה. אני מאוד מתגעגעת אליו והגעגועים האלו מרגישים טוב, אני לא יודעת איך להסביר את זה. המערכת יחסים בנינו דיי מסובכת ומוזרה והגעגועים האלו מקרבים בנינו, למרות שאני שמחה שהוא נהנה, אני ממש רוצה שהוא יחזור כבר, התגעגעתי.
יש לי של נפלא ומחמם שאבא שלי קנה לפני כמה שנים בנפאל לאמא שלי והיא לא לובשת אותו אז אימצתי אותו ואני מאוהבת בו עד כלות נשמתי. הוא אהבת חיי.
ואו הצלחתי לכתוב הרבה דברים.
קחו חיבוק, חמודים 
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
