הבלוג המפגר על איזה חצי של הכוס אתם מסתכלים?
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2010
הרבה כאב ליום אחד המצב בבית מזמן לא כמו שהיה בעבר, היחס מאמא ומאחי בעיקר השתנה בעיקר לאור הקשר החדש. היום המתח הגיע לשיאים חדשים, הרבה קללות ואלימות פיזית. אני ואחי הלכנו מכות, קחו את זה לקצה... זה היה רציני. זה היה די מטורף, אחי אולי חזק ממני, אבל החזרתי לו כמו שצריך. מרוב הכעס והעצבים לא הרגשתי את הכאב, ואם אמא לא הייתה שם זה היה נגמר אחרת. בסופו של דבר צרחתי בצורה לא שפויה על אמא שהרבצתי לאחי כי בא לי, וצרחתי לה בפרצוף שאני עוזבת את הבית. התכוונתי לזה. בסופו של דבר אבא שלי בא ואני קבעתי איתו שמחר בערב אני כבר אהיה אצלו, הוא רצה לרדת לשורש הבעיה וככה נודע לו לראשונה על החבר. הוא הבהיר לי שאין לו בעיה עם הקשר כל עוד לא אצא בלילות, ובכנות זה לא הפריע לי כי גם ככה רציתי להיות בחוץ כל היום כך שכל שנותר לי זה לחזור בלילה לישון. בכל אופן אמא דיברה איתי ואמרה שאין לי אופציות, אשתו של אבא לא תקבל אותי ואבא אמר לה בטלפון שהוא לא מוכן לקבל את העובדה שאני אצא עם מישהו. בקיצור, היא הבטיחה לי שנעבוד על זה ושהיא לא רוצה שאעזוב כי היא יודעת שלא יהיה לי טוב שם. אז אני לא הולכת. זה סוג של תקציר, וכל שאני יכולה להגיד זה שאני מרגישה ריקנות. טוב לדעת שאבא לא יכול להיות שום דבר מעבר למה שאני מצפה ממנו, ושאין לי הרבה אופציות כמו שחשבתי.
ובכנות אני מרחמת על החבר שנאלץ לשמוע את הבכי שלי כל פעם שאני כבר לא יכולה לסבול את היחס של אחי וכו' (הוא רק טען שזה מוכיח עד כמה הוא אוהב אותי) בכל הדרמה הזאת הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו זה איך אני פוגשת אותו, זה מעודד.
| |
| כינוי:
הזאתי עם הלק הורוד בת: 32 MSN:
|