מה עבר עלי בזמן האחרון?
בחודשים האחרונים 'ביליתי' בהשלמה...
אפשר לומר שהכל ממש מסתדר לי. בדיוק כמו המשפטים ההם על השעות האפלות לפני הזריחה, ועל הקושי שבלטפס על ההר ובלה בלה בלה.
בה"ד 1 עשה ממני משהו רע, ועבדתי קשה כדי לחזור לעצמי, כי אני חזקה מכדי שמשהו מינורי כמו בה"ד 1 ישבור אותי!
אז כן, אני נמצאת עכשיו בעליה מתמדת, תחילה קיבלתי ציונים גבוהים שהוכיחו לי שאני טובה כמותם ואחר כך כשכבר לא היו לי רגשי נחיתות לגבי כל בעיות הקשב והריכוז שיש לי או שאולי לא, הבנתי מה דרוש לי כדי להרגיש כמו פעם.
לא קל לי בצבא, יש רגעים טובים והרי זו אני! אני תמיד מחייכת וצוחקת. אבל זה יהיה שקר לומר שקל.
ובכל פעם שהמועקה הזאת מחלחלת אני לא מוותרת לעצמי, ואני עובדת קשה כדי לגרום לזה לעבור.
אני יודעת ממה המועקה נובעת באמת, מהפחד שמא לא אצליח בתפקיד, ושלמרות משקלם המזערי כתפי לא יצליחו לשאת בארונות הברזל שיעטרו את כתפיי.
אני יודעת שאהיה מאושרת אם אחתום ויתור רגע לפני הסוף, אבל זה יהיה רגעי.
את הארונות אני חייבת על מנת להוכיח לכולם, את ההצלחה בתפקיד אני חייבת על מנת להוכיח לעצמי.
ולא משנה מה אעשה זה תמיד סובב סביב הרצון הדפוק שלי להוכיח וזה קשה משחשבתי...
תמיד חשבתי על הרגע בו אצלם את הדרגות, אעלה לכאן ואכתוב מילה אחת פשוטה.
אבל אני חושבת שאחכה עם זה קצת.
לצערי מיום ליום הזמן עובר ואני צוברת חלודה.
עם איך שזה נראה, לא יהיה לי יותר מידי זמן לעדכן. הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה
וזה לא כאילו יש כאן נפש חיה מלבדי כאילו שזה משנה
אגב, חשבתי שאולי כדאי לציין שאת הארונות היקרים שלי אקבל בעוד שבוע וחצי!!! D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
