נמאס עלי החוסר בכנות, ואי היכולת שלי לבטא רגשות ולקחת סיכון
אז כתבתי לו שאני כבר לא מצליחה להישאר 'אדישה' ושאני יודעת שהוא לא באותו הראש כמוני לכן אני מעדיפה שלא לבלות את הלילה בחברתו, כי כל קירבה פיזית תבלבל אותי יותר.
זאת הייתה כמו פרשת דרכים עבורו. 2 אופציות. או לבחור בדרך שלי לקשר רציני או לבחור באופציית ה'נשאר ידידים'
הוא בחר באופציה השנייה (שלא בפתיע אני חייבת לציין)
וזהו..
כמובן הפצרות של חברות טובה והבעת רצון שאשאר איתו בלילה בכל זאת וכו'.
היום הוא ביקש ממני לבוא אליו.
הייתה לנו שיחת חולין, עד שפתאום הנושא עלה והוא שאל למה התכוונתי באותו האסמס.
הפליא אותי שהוא לא הבין.
ניסיתי להבין אם הוא רק משחק 'ראש קטן'
עד שבסוף אמרתי
עם מבוכה
שיש לי רגשות כלפיו.
הוא היה קצת בשוק. שאל ממתי זה התחיל.
אין לי מושג
והוא הסביר לי שנפרד מהחברה שלו כי היה צריך את הלבד, לכן הוא לא יכול להכנס לקשר רציני.
אני אמרתי כמובן.
מאותו הרגע הוא קיבל את מה שאמרתי ועשה כל שביוכלתו לכבד אותי כדי שלא אקבל מסר סותר.
אבל זה חזק ממנו, ככה שידיו מצאו את גופי בשלל סיטואציות בצורה אפלטונית כביכול.
לא דורשות, רכושניות או בעלות אופי מיני.. פשוט שם.
הוא אמר לי שהוא אוהב להיות איתי ושאני חברה טובה שלו..
ואני מתחרפנת... ככל שמשהו פחות בר השגה ככה רוצים אותו יותר. וזה כ"כ קשה אבל זה שווה את זה
אז התחלתי להתגרות בו באסמסים... לא משהו עם תוכן אירוטי, רחוק מזה
ובכל זאת יכולתי להרגיש את המשיכה ההדדית דרך המילים.
אני יודעת מה ההשפעה שלי עליו, כשם שהוא יודע (כעת לאחר הוידוי) מה השפעתו עלי
ואני הולכת לשחק משחק מלוכלך. כי כשהוא יהיה שלי זה יהיה ניצחון.
ובינתיים צריך לחשוב בקטן. מי ייתן ואצליח שלא לנשקו מחר... אעאעאע למה זה מגיע לי?!
נ.ב- אני שמחה שבחרתי במעשה הנכון על פני הקל כהחלטתי שלא להשאר לילה שלם בחברתו.
אנחנו יודעים איפה זה היה נגמר (או לפחות יכולים לשער)
יש מישהו שאני ממש מחבבת (הכי ילדה בת 15 שלי) ושיש ביננו משיכה מטורפת.
הייתה לו חברה, הם נפרדו לא מזמן ומאז הם מזגזגים.
איפה אני בכל הסיפור?
יש לנו קטע (משהטויות שעושים בקלות דעת ואז מצטערים ורוצים להפסיק אבל אזז זה חזק מידי)
והוא לא רציני כי ככה זה היה טוב לי בזמנו וגם לו (הרי הוא מזגז עם החברה שלו, אני שם כשנוח)
וזה היה סבבה עד שזה היה כבר לא.
ככל שהזמן עבר התרחקנו פיזית אבל התקרבנו ונעשינו חברים טובים יותר.
יכולתי להרגיש ביחס שלו אלי מה המצב שלו ושל חברה שלו.
בימים האחרונים אנחנו בקשר ממש טוב, ואז שלשום ואתמול הוא פתאום הפגין קרירות וריחוק
ממש התעצבנתי עליו (לא אמרתי לו כמובן) אבל התרככתי מעט כשהוא סימס ולאחר מכן התקשר (כי לא עניתי לו) כי היתה אצלנו אזעקה והוא דאג
בקיצור, היום הוא שוב סימס אלי- הוא עושה שמירה בבסיס בהמשך השבוע וביקש שאשאר איתו ואעביר לו את הזמן ובתמורה בפעם הבאה שאני אשמור הוא יישאר איתי
אז יש לי לבטים..
מצד אחד הפחד הזה שאני יותר מידי משחקת לידיים שלו, הוא נותן לי תשומת לב ואני קונה את זה בעיניים עצומות.
מצד שני- זה ככה כבר המון זמן... ואני מרגישה באויר. זאת ההזדמנות שלי לדבר איתו בכנות לבד בלי שיפריעו לנו ולהיסגר על זה באמת..
לבדוק מה נסגר עם החברה שלו, ולראות אם הוא רוצה אותי מעבר למה שיש לנו (ובמידה ולא לעשות את הדבר הכי כואב שיכול להיות עבורי עכשיו- לחתוך את זה) אבל אני מרגישה כאילו לא תהיה עוד הזדמנות.. במיוחד לא במצב הביטחוני הנוכחי וכשהוא כמעט לא בבסיס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
