זה כלכך, כלכך פתטי מצידם.

המורה שלי כל הזמן רואה שאני מדוכדכת או משהו כזה ולוקחת אותי לשיחות אישיות. או בעצם לקחה. אחרכך היא התחילה לקבוע לי כל מיני שיחות מטומטמות שלא יעזרו לי בחיים עם היועצת, וכשהיועצת החליטה שאין לה מה לעשות לגבי עם היועץ. סבבה, הבנתי, רוצה לעזור וכל זה. אבל זה כבר מתסכל. ממש. אתמול היא סיפרה לי שיש בבצפר משהו שנקרא 'אח בוגר', שזה שלכל מורה יש תלמיד או שניים שהוא אחראי עליהם ומדבר איתם פעם או פעמיים בשבוע ומנסה לעזור להם. seriously?! אח בוגר?! מה היא חושבת שאני, ילדה בגן? נמאססס ממש נמאס לי. היא שיבצה לי את המורה לסביבה, ועכשיו כל פעם שאני רואה אותה היא מחייכת אליי חיוך מעצבן כזה. ואני חייבת כל הזמן לספר לה מה קורה איתי מה עובר עליי ואיך אני וכל זה

ועכשיו היא הגיעה למסקנה שאני צריכה כל ערב לשבת ולכתוב איך היה לי היום מבחינה פיזית ונפשית עמוד. חה. נראה לך. אוף, ממש אין לי כח אליה. והיא גם אחת המורות שאני הכי פחות אוהבת, ואיך בדיוק היא רוצה שפתאום אני אתחיל לדבר איתה על כל מה שעובר עליי? והאישה הזו חסרת טקט. פשוט לגמרי לחלוטין חסרת טקט. נוף.

~

לא מזמן קלטתי שיש ילדה שנה מתחתיי שממש דומה לי. אבל ממש. היא אוהבת לעשות את אותם הדברים, היא רואה וקוראת את אותם הדברים, היא מרגישה כמוני במלא מובנים והיא פשוט אני. שמתי לב לזה כשפתאום מצאתי אותה בכל מני קבוצות שאני חברה בהן בפייסבוק. היא התחילה לדבר איתי בצ'אט ועכשיו אנחנו מתחילות לדבר. היא אמרה שהיא תשמח להכיר אותי יותר כי אני נראית נחמדה ואני כלכךך רוצה לדבר איתה יותר, אני לא חושבת שיש לה מושג עד כמה. היא פשוט בול אני, ו.. ממש לא תזיק לי חברה אמיתית לשם שינוי. אני ממש חושבת ומקווה שיכול להתפתח פה משהו.