החיים שלי

אני לא יודעת למה או מה עובר עלי , אולי אני סתם לפני מחזור מפגר , אולי אני סתם בדיכאון, אולי אנשים שאני אוהבת מאכזבים אותי , או אנשים שאני לא מכירה, אני רוצה לדעת למה אנשים כאן לא ענו לי על השאלות בקטע הקודם, אני הייתי חייבת את העזרה הזאת, גם עכשיו כנראה אני צריכה עזרה אבל למה אני תמיד צריכה להעזר באנשים? אולי אני לא יודעת איך להגיב, מה לומר, אני לא יודעת להיות עם ביטחון עצמי, אני לא יודעת להיפתח לאנשים ולא יודעת איך אני יצליח להתחבר עם ילדים חדשים בכיתה החדשה הזאת, למה חברה שלי צריכה לעבור מהכיתה שיצאנו יחד בה, י3, בגלל ילד שמציק לכולם ופשוט אם לא שמים עליו לא קורה כלום? ניסיתי להסביר לב 1001 דרכים איך לא להתייחס אליו ושהיא בעצם בורחת ונותנת לו לנצח, ואיך שנתקעתי בכיתה כל כך מעצבנת עם ילדים מעצבנים ואיכשהו אני זאתי מבין שתי החברות שאיתי שנותנת צ'אנס לכיתה הזאת ואני מופתעת מעצמי, אני ממש מבואסת , יכול להיות שהחברה אצלנו ממש גרועה ונדפקתי באיזור עם ילדים מטומטמים וחברות לא תומכות או עוזרות , לפחות חלק, איך אני ימצא חברים חדשים פה?! אני שונאת את זה , שונאת את הבית ספר, את הילדים את כולם, אולי אני מדברת מתוך בכי וכעס ואולי אני לא באמת מתכוונת לזה אבל אין לי כוח לכלום .. וכשאנשים לא עונים בבלוג לדברים שאני מבקשת בהם עזרה, זה מוריד עוד יותר, לא יודעת למה אבל בבקשה אנשים תענו לקטע הקודם אני חייבת עזרה. המצב של האזעקות מדכא עוד יותר ואני פוחדת ובאלי לבכות ובבקשה , תעזרו לי. אולי אני צריכה ללמוד לעזור לעצמי כי זה טיפה אולי אנוכי שאני מבקשת עזרה כי בטח יש בבלוג הזה אנשים שזקוקים לעזרה הרבה יותר ממני , אבל איכשהו אני מרגישה צורך לעזרה, אולי כי אני גם אנושית כמוכם, אבל בבקשה תעזרו לי בקטע הקודם וגם בזה אני חייבת. 

עכשיו אני מרגישה הקלה ענקית , להוציא את הכל בבלוג.. תודה למי שעוזר באמת שזה חשוב לי אני מתוסכלת בלעדיי העזרה וקשה לי. בהכל, לימודים, אהבה, חברים והכל, בראש שלי זה נשמע פחות אנוכי.. אוף.. טוב תודה <3