מלא זמן שלא כתבתי. אני כעת באמצע כיתה יב, קיבלתי מנילה בתקווה להיות פרמדיקית. יש לי חבר מלפני חודש וכמה ימים שהוא בן 20 והוא עריק כבר כמה חודשים, תפסו אותו כמה פעמים. הוא עבר הרבה דברים שבגללם הוא החליט לצאת לעריקות.
לפני יומיים באה משטרה צבאית לבית של סבתא שלו שבו ישן בשלוש לפנות בוקר, והוא שלח לי הודעה שתפסו אותו ושאין לי מה לדאוג ושברגע שהוא יוכל לדבר איתי הוא יתקשר ושהוא מצטער ושהוא אוהב אותי. אני ממש נלחצתי. יש לציין שהוא החבר הראשון שלי, אני אוהבת אותו מאוד, והוא גרם לי להיות כל כך מאושרת כמו שאף פעם לא הייתי. עכשיו כשתפסו אותו ואני כבר לא מדברת איתו (אנחנו מדברים בדרך כלל כל יום) אני מרגישה כל כך בודדה, פתאום אני מרגישה מדוכאת עד מאוד, בוכה כל הזמן, קשה לי ואני לא יודעת מה איתו.
אני בקשר עם אבא שלו שמעדכן אותי במצבו מידי פעם. הוא אמור להתקשר אלי בקרוב. הבעיה הגדולה היא לאחר המשפט, שבו יחליטו על העונש, אם יתנו לו 3 חודשים בכלא זה מלא זמן ואיך אוכל לסבול לא לראות אותו ולדבר איתו הרבה זמן?! זה כל כך קשה . לפי מה שהבנתי, הפעם הוא ישתחרר סופית מהצבא כי אבא שלו שילם לעורך דין צבאי כזה שאמור לשלוח אותו לקבן ולשחרר אותו כמה שיותר מוקדם. מקווה ומחזיקה אצבעות שהוא ישתחרר מוקדם.
ביום שלישי זה יום האהבה, תכננו להפגש אבל עקב מעצרו לא נוכל וזה מעציב אותי , אך אני יודעת שזה סתם עוד יום.. פשוט הוא חבר ראשון שלי ואף פעם לא חוויתי ימים שכאלו ועכשיו עדיין לא אחווה למרות שיש לי אותו. אני כל כך מתגעגעת אליו ומתה לבקר אותו כבר ולדבר איתו!!!!😣😣😣😣
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Anne hathaway