החיים שלי

כל שניה,דקה, שעה, יום שעובר גורם לי להתגעגע יותר.

כל יום שעובר אני מרגישה שאני אוהבת אותך יותר.

למרות שאתה לא לידי עכשיו.

לשמוע את הקול שלך, את הנימה השמחה של טונך כשאתה מדבר איתי וכמה שאתה גורם לי לפרוח מאושר.

כשהתקשרת היום, איך שהרגעת אותי, ובזכותך, אני כבר לא בוכה.

כשאתה אומר לי אני אוהב אותך מתוקה שלי, ואני ישר מרגישה פרפרים בבטן וחיוך מגוחך על הפנים.

כמה שאני שמחה שיש לי אותך, למרות שאנחנו רחוקים. למרות שאי אפשר יותר לדבר הרבה. למרות שאי אפשר להתראות עדיין. כמה שכואב לי לדעת שאתה סובל שם בתנאים מצחינים עם אנשים שחלקם אנטיפתיים, ולמרות זאת יודעת שעברת את זה כבר ושאתה חזק .

כמה ששימחת אותי שהתקשרת אלי ועוד ראשונה מכולם! 

כמה שטוב לי איתך, למרות שיש הרבה חסרונות, אבל ממש לא אכפת לי.

אני אוהבת אותך.

בחיים לא אהבתי אף אחד. לפחות לא באמת. ואותך? זה כל יום מורגש אצלי יותר.

לא אוהבת קיטש, אבל פתאום זה לא נראה כל כך מגעיל וכשיש לי אותך לא אכפת לי כמה קיטשית אני יוצאת. אני אוהבת אותך! אף פעם לא הרגשתי ככה. אני מתגעגעת כל כך ורוצה רק לחבק ולנשק אותך כל היום. לישון איתך כמו בסופ"ש האחרון ולהתכרבל איתך מתחת לשמיכה. אני שוב בוכה, אבל אל תדאג, הפעם זה דמעות של אושר. אני פשוט אוהבת אותך!!!!!!

מלא זמן שלא כתבתי. אני כעת באמצע כיתה יב, קיבלתי מנילה בתקווה להיות פרמדיקית. יש לי חבר מלפני חודש וכמה ימים שהוא בן 20 והוא עריק כבר כמה חודשים, תפסו אותו כמה פעמים. הוא עבר הרבה דברים שבגללם הוא החליט לצאת לעריקות.

לפני יומיים באה משטרה צבאית לבית של סבתא שלו שבו ישן בשלוש לפנות בוקר, והוא שלח לי הודעה שתפסו אותו ושאין לי מה לדאוג ושברגע שהוא יוכל לדבר איתי הוא יתקשר ושהוא מצטער ושהוא אוהב אותי. אני ממש נלחצתי. יש לציין שהוא החבר הראשון שלי, אני אוהבת אותו מאוד, והוא גרם לי להיות כל כך מאושרת כמו שאף פעם לא הייתי. עכשיו כשתפסו אותו ואני כבר לא מדברת איתו (אנחנו מדברים בדרך כלל כל יום) אני מרגישה כל כך בודדה, פתאום אני מרגישה מדוכאת עד מאוד, בוכה כל הזמן, קשה לי ואני לא יודעת מה איתו.

אני בקשר עם אבא שלו שמעדכן אותי במצבו מידי פעם. הוא אמור להתקשר אלי בקרוב. הבעיה הגדולה היא לאחר המשפט, שבו יחליטו על העונש, אם יתנו לו 3 חודשים בכלא זה מלא זמן ואיך אוכל לסבול לא לראות אותו ולדבר איתו הרבה זמן?! זה כל כך קשה . לפי מה שהבנתי, הפעם הוא ישתחרר סופית מהצבא כי אבא שלו שילם לעורך דין צבאי כזה שאמור לשלוח אותו לקבן ולשחרר אותו כמה שיותר מוקדם. מקווה ומחזיקה אצבעות שהוא ישתחרר מוקדם.

ביום שלישי זה יום האהבה, תכננו להפגש אבל עקב מעצרו לא נוכל וזה מעציב אותי , אך אני יודעת שזה סתם עוד יום.. פשוט הוא חבר ראשון שלי ואף פעם לא חוויתי ימים שכאלו ועכשיו עדיין לא אחווה למרות שיש לי אותו. אני כל כך מתגעגעת אליו ומתה לבקר אותו כבר ולדבר איתו!!!!😣😣😣😣