שדה בור

מעולם לא היה לי קייץ כזה. אמנם ראיתי את השמש והיכרתי שמיים בהירים, אבל אף פעם לא התחממתי ככה, סתם מעצם הקיום. בשנים בהן הקיץ הוא בעצם סוג של חורף, המעבר לחורף האמיתי קל יותר, הרי בין חורף לחורף אין מה להפסיד. ולכן זה יוצא שדווקא בגלל הקייץ הזה החורף פתאום כל כך מפחיד.

מעולם לא היה לי קייץ כזה, והבוקר התעוררתי לעולם של אפור עם ריח של חו"ל בשלהי הסתיו. מוקדם מדיי בבוקר, והעייפות לא מאפשרת לשחרר את המתח בשרירים. כמו הבקרים האלה של אמצע הטיול, שנגררים בהם אחרי המסלול במקום לגרור אותו אחרינו.

מעולם לא היה לי קייץ כזה, ומעולם לא זכרתי עולם בו חורף הוא רק חורף וקייץ הוא רק קייץ.

מעולם לא היה לי חורף כזה, ורק את הקייץ אני אוהבת. 

התמונה מכאן

יצאתי נורא מיינסטרים, וזה נורא נורא בסדר (: