הודעות על פטירתה של

והיא מדהימה. והיא גרה לידי.

היא חכמה כל כך ורגישה ויצירתית ומעניינת.

ועד עכשיו לא ידעתי אבל מסתבר שהיא ב'מועדון', יש לה מאניה דפרסיה. עד הערב חשבתי שהיא בטח סתם קצת נוירוטית (שמשתדלת מאד להסתיר זאת), אבל יש לה מאניה דפרסיה שהתפרצה לפני כשנה.

וזה גרם לי לחשוב לעצמי כמה דברים -

א' אין ספק שהיא בחורה כל כך חזקה - המשפחה שלה אפילו לא יודעת על ההפרעה, ובכל זאת, היא לומדת (קולנוע) ועובדת (קולנוע...), ומתפקדת, ולא מספרת לאנשים על ההפרעה שלה, והיא גם נגמלה מאלכוהול והפסיקה לעשן.

אני לא ידעתי בהתחלה. כשנפגשנו ליד הפיצוציה ונתתי לה את כרטיס האשראי שלי ואמרתי לה לקנות לי בקבוק יין לבן, היא שאלה 'את בטוחה שאנחנו רוצות?' וחשבתי שזו דרכה לשאול אם אני רוצה. לא ידעתי שגם לה הייתה בעיית שתייה. ועד שהיא אמרה לי כבר שתיתי, וגם אחרי שהיא אמרה לי המשכתי לשתות וגם הדלקתי לי ג'וינט. היא אמרה לי שהיא כבר לא מכורה ושזה לא מפריע לה בכלל שאני עושה את זה לידה. ואז התווכחנו, כי אני אמרתי שאין דבר כזה להפסיק להיות מכור, והיא אמרה 'באמת שזה לא מזיז לי'. 

ואחרי זה דיברנו על הכל. על אלכוהול, על סמים, על מוזיקה, על קולנוע, על סקס ועל חוויות אונס, על הפרעות שינה ועל חרדות ועל דיסוסאציה ועל אנשים אחרים, ועל כדורים פסיכיאטרים, ועל תל אביב. (וגם קצת על החייל החטוף אבל הפסקנו כי זה כמו אגרוף בבטן).

פעם ראשונה בחיי שפגשתי מישהי עם בעיות מסויימות בדיוק כמו שיש לי, ועד עכשיו כל מי שסיפרתי לו על הבעיות המסויימות האלו הסתכל עלי כאילו אני פסיכית שנפלה מהירח, ורק היא מכירה ממקור ראשון. את הפרעות השינה המשונות שלי, את הדיסוסיאציה, את שיתוקי השינה, ואת העיוות הגדול בתחושת הזמן כשמעשנים סמים.

היא מדהימה יותר מכל חברה אחרת שהייתה לי אבל אולי היא לא תרצה בי עוד?

אני מפחדת שהיא קוראת פה, רק זה חסר לי. שתדע שהתלהבתי ממנה ככה. לא, לא, אני צריכה לשמור על פאסון, גם ככה בקושי הצלחתי לזייף שלא אכפת לי ממנה בכלל.

*אגב, אולי בגלל שעישנתי ואולי כי אני מתרגשת, ואולי כי אני טיפשה. נקטע לי קו המחשבה. מה שרציתי לספר עוד זה על המחשבה שאנשים שמאובחנים בגיל צעיר יותר, שוקעים בעולם ההפרעות הנפשיות חזק יותר ולפעמים לא נחלצים ממנו. אם בגיל ההתבגרות במקום להיות בתיכון היית כבר מאושפז, זה מקטלג אותך באופן מסויים. אפשר להמשיך לדבר על זה עוד המון אבל אין לי כוח עכשיו. וחוץ מזה זאת לא איזו תובנה גאונית. זה בטח נראה לי חכם רק כי עישנתי ומחר זה ייראה לי מובן מאליו, כאילו, למה לבזבז על זה מילים?

כנראה שזה סוף לסאגה הקודמת, ועכשיו התחלה חדשה.

לא רק קשרים חדשים, גם עבודה חדשה וצורת חשיבה חדשה, ובעיקר תחושה שמשהו חדש נרקם פה.