לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הודעות על פטירתה של


למות כל יום מחדש

Avatarכינוי:  קורנליה שדה אדומה

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2015

כל מה שנשאר לי ממך זה כיני ערווה


באמת, חתיכת דביל.


הוא קיבל אותן מאיזו משוגעת אחת בשער מנשה. "היא הייתה צועקת ומקללת כל הזמן, שאלתי אחד שם מה הקטע שלה. הוא אמר שיש לה מנדבושקס."


וזאת מבחינתך סיבה טובה לקפוץ איתה למיטה? ובל נזכיר את העובדה שעברו עשרה חודשים מאז שהיית מאושפז שם. כמה זמן שרצת כינים ולא טיפלת בהן? בשלב הזה הן בטח הפכו למוטוציה מזעזעת כמו הענק הירוק. 


איזו מלחמת חורמה זה הניסיון להיפטר מהן לתמיד.


אז כן, השארת לי כיני ערווה, עלבון צורב וכמה שירים מרגשים שכתבת לי. אתה אשף מילים וגיבור גיטרה, ואפשר למלא ספר שלם בכל המילים היפות שאמרת לי, אותן דאגת לתבל בדמעות ובעיני עגל בכל המקומות הנכונים. ובכל זאת הרמת עלי יד בלילה ההוא שאני מנסה לשכוח. וצעקת מהניידת שעשית זאת מאהבה.


אתה צריך לדעת שמאז שנפרדנו גברים מתחילים איתי והרבה. בתוך תוכי אני ממשיכה לקוות שהפלירטוטים שלך עם בנות מתוסבכות אחרות ממשיכים לעלות חרס בידיך. ובאשכייך. ככה ייחסך מהן הצורך העגום להילחם במוטציות חובבות הזין והכוס שאתה מגדל שם למטה, וככה אולי הנרקיסיזם והמגלומניה שלך ישקטו קצת. 


העובדה שגברים מתחילים איתי מעלה בי תהיות רבות. חלקן נובעות משנאה עצמית וחלקן מאהבה עצמית מופרזת. כבר אמרנו שאני מלאה בסתירות?


ברגעים של שנאה עצמית אני חושבת לעצמי שזה סתם, ולא באמת, או לא ייחודי.


וברגעים של אהבה עצמית אני מסוגלת להביט במראה ולהרגיש סקסית ומינית ומושכת. נכון, אני לא דקיקה, אבל אני גם לא דבה מושלמת, ועל אף הקילוגרמים העודפים אני מסוגלת לראות שהגוף שלי מושך והמבט שובב ומזמין. אבל אז זה עובר ואני שבה לשנוא את עצמי שנאה יוקדת. ושוב אני מפנטזת על להב הסכין ועל דם ניגר, ואיכשהו אני מצליחה לרסן את הדחף הזה פעם אחר פעם. מי היה מאמין שאי-פעם אלמד לשלוט באמוציות שלי? שאי-פעם איגמל מהמנהג המוטרף הזה של ללכת ולחתוך בכל פעם שרע?


עכשיו, שבע שנים אחרי, ארבע חשבונות לאמבולנסים וחדרי מיון אחרי, אני יכולה לומר כמעט בפה מלא - זה מאחוריי. הלוואי, הלוואי והכוחות יימשכו ולא ידעכו, הלוואי ויהיה בכוחי להילחם עד יום מותי (בשיבה טובה) על הבריאות ועל השפיות ועל הטוב.



השבוע עשיתי קעקוע נוסף, תומר המקעקע אמר לי "אז עכשיו את מתקעקעת במקום לחתוך" ואני אמרתי לו "לפחות לא צריך לשלם לאמבולנס אחרי" ושנינו צחקנו. הוא אמר שלדעתו בקרוב יהיה אפשרי להתחיל לקעקע כבר על הצלקות, למרות שלי וגם לו ברור שזה יהיה פרוייקט מורכב.


 


 

נכתב על ידי קורנליה שדה אדומה , 18/4/2015 14:20  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קורנליה שדה אדומה ב-21/4/2015 22:27



הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , עכברי עיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקורנליה שדה אדומה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קורנליה שדה אדומה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)