הודעות על פטירתה של

יש לי את הבית כמעט לעצמי השבוע.

אני מעשנת בשרשרת ושותה הרבה קפה, שומעת רם אוריון ורייסקינדר והמסך הלבן וערן צור וערפדי הרגטיים וכותבת פה אחרי שמזמן לא כתבתי.

אתמול יצאתי עם ידיד גיי שלי, בהתחלה ישבנו בנסיך הקטן בת"א והתעדכנו כי לא נפגשנו כבר כמה חודשים. אחרי זה הלכנו לדרינק בשפאגט ואז הלכנו למסיבת גייז במיני קלאב שם ליד, הלכתי לשם כי הידיד שלי החליט שהוא רוצה להתנסות עם גבר (למיטב ידיעתי למעט העובדה שהוא והאקס שלי התחרמנו כששלושתנו היינו מסוממים באכסניה בת"א אין לו שום ניסיון עם גברים). 

היה שם אחד שהסתכל על שנינו כל הזמן, ולא ידעתי אם הוא מסתכל על ידיד שלי או עלי. בסוף הוא התחיל איתי והזמין אותי לדרינק, הייתי כבר ממש שיכורה כי שתיתי בלילה הזה ערק עם דבש, לימונענע עם טקילה, ג'ין עם ספרייט ושני צ'ייסרים של ואן גוך. החלטתי להתחרמן עם הבחור שהתחיל איתי ולתת לידיד שלי לזרום איתו משם, אז עלינו לחדר חושך למעלה וזה שהתחיל איתי היה חם עלי בטירוף, כל הזמן אמרתי לו שיתן משהו לידיד שלי, אז הם התנשקו וזה אבל הידיד שלי כל-כך ביישן שהוא קם והלך ואני המשכתי להתחרמן עם ההוא על הספה בחושך. הייתי ממש שיכורה וגם חרמנית למדי. זה הגיע למצב שהוא הכניס לי אצבעות והביא לי ביד ואני מצצתי לו ורכבתי עליו בלי חדירה, לא הסכמתי שנזדיין בלי קונדום. אני מודה שאיבדתי שליטה אבל זה מה שקורה לי כשאני שיכורה. בכלל לא הזיז לי שיכולים לראות אותנו. האמת שסקס במקומות ציבוריים מאז ומתמיד עושה לי את זה.
הוא רצה שנלך לקנות קונדום ונקח חדר במלון אבל התחמקתי מזה, לא יודעת, לא הרגשתי בנוח לדפוק ככה את ידיד שלי, כל הלילה הזה היה בכלל בשבילו. התבאסתי שלא היה לו אומץ לזרום אבל אני מבינה אותו. 

קלאסי, עד שאני הולכת למועדון גייז אני מסיימת עם גבר ולא עם אישה.

אני והידיד עפנו משם והוא רצה שנעשה חגיגת ונישאר עד הבוקר

אבל אחרי שחשבתי על זה החלטתי לוותר. הבטחתי לעצמי שאני לא נוגעת בסמי פיצוציות יותר ואני עומדת בזה כבר מעל לשנה. המחשבה על הדאון שאחרי הייתה בלתי נסבלת. גם פחדתי שזה יעשה לי עוד התקף של דלקת בקרום הלב.

הייתי אצל קרדיולוג בכיר לפני שבוע והוא אמר לי שיש מצב שהתחילו לי הדלקות האלה בגלל סמים ואלכוהול. זה פעם ראשונה ששמעתי את זה. בשנה האחרונה אני כמעט לא שותה או נוגעת בסמים (רק ג'וינטים רגילים), אבל האמת היא שההתקף הראשון קרה לי בדיוק אחרי שבוע שבו הייתי מספיק נואשת ומטומטמת כדי לקנות אצבע מסודנים בתחנה המרכזית, יש לי חשד שזה עשה לי משהו דפוק בלב. 

שנת הלימודים הולכת ומתקרבת. כבר בחודש הקרוב יהיה יום היכרות עם האוניברסיטה ועם מגמת קולנוע.

אני כל-כך מקווה שילך לי. שאצליח לקום כל בוקר ולא להבריז מהלימודים, שאמשיך להוציא ציונים טובים ובעיקר שאכיר חברים חדשים ומגניבים וסופסוף יהיו לי חיי חברה נורמלים וסיבה לאהוב ולהעריך את עצמי. 

כמו שאמרתי את הקורס סיימתי בציון המהמם 97

ובמבחן אמי"ר גם קיבלתי ציון בנזונה ככה שלא אצטרך שום קורס באנגלית באוניברסיטה

ואמן שהכל ימשיך להיות בסדר

אמן