לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הודעות על פטירתה של


למות כל יום מחדש

Avatarכינוי:  קורנליה שדה אדומה

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2015

דמעות שואה


אני בת 24 ורק היום הזלתי לראשונה את "דמעות השואה" שלי.
זה קרה בהפתעה ובלי הכנה.
בטקסים בבית הספר סיפרו לנו תמיד את אותם הסיפורים, והשמיעו ברדיו את אותם השירים. הרגשתי שאני צריכה לבכות, הייתי מנסה ולא מצליחה. בזמן הצפירה הייתי חוזרת בראשי שוב ושוב על משפטים כמו "שישה מיליון יהודים מתו", "אנשים רעבו למוות וקפאו למוות", "אנשים איבדו את המשפחה שלהם". וכמה שלא חזרתי על זה בראשי, זה לא עזר. אלו היו מילים ריקות ונבובות שלא אמרו לי כלום. איך ילד יכול להבין בכלל דבר כזה, ואיך גם מבוגר?
אז בחטיבה ובתיכון כבר לא הגעתי לטקסים. ביום השואה וביום הזיכרון הייתי בבית וגם לא ראיתי סרטים. לא הבנתי איך להיות עצובה על זה אז כבר לא ניסיתי. הציפייה של המבוגרים שאבין ואבכה, הלחיצה אותי וסירבתי לשתף פעולה. הרגשתי שגם הם בעצמם מזייפים ולא מבינים. כי איך אפשר להבין בכלל דבר כזה.
היום בכיתי את דמעות השואה שלי לראשונה. זה קרה בהפתעה ובלי הכנה.
בשיעור תסריט דוקומנטרי למדנו על איך עושים ראיון. המנחה רצתה להראות לנו, איך המראיין אם ילחץ מספיק ויכניס מספיק את המרואיין לאותה הסיטואציה ממש, ייצאו דברים עוצמתיים. ניגשתי אפאתית ומשועממת כהרגלי. עוד סרט שואה. לא ציפיתי לכלום. אבל מדקה לדקה הרגשתי שמשהו מציף אותי ומאיים להתנפץ באלימות אל החוף. הרגשתי שאני רותחת מזעם. רציתי לצעוק למורה שתפסיק את הסרט עכשיו. רציתי להפוך בכוח את השולחן. לצרוח, לקלל, לצאת בטריקת דלת, להקיז מעצמי את הנוזל האדום, דבר שלא עשיתי חודשים על גבי חודשים וטוב שכך. הרגשתי אנוסה לצפות בזה. אבל שתקתי, שתקתי. כי לא רציתי להיות שוב הבחורה הדפוקה שעושה בלאגן.
כשהסרט נגמר אמרתי שזה היה ראיון מניפולטיבי ונצלני. אף אחד לא הסכים איתי. המנחה אמרה שזה כמו שאדם עומד על סף הגשר ופוחד לעבור, ואתה נותן לו דחיפה ומעודד אותו לחצות אותו. אמרתי לה "אבל מה אם הוא ייפול בדרך?" והיא ענתה "אבל הוא לא ייפול". ואני ידעתי שאני כמעט נופלת. 
הם עברו לדבר על זוויות צילום ועריכה.
ורציתי לצעוק, שהמראיין סאדיסט וסוציופת ושזה לא הוגן, ושגם ליצירה יש גבולות. אבל הבנתי שאני לא כועסת על המראיין בכלל. אני כועסת על הכל. כי לא היו שם ערימות נעליים יתומות של ילדים מתים, ולא גוויות מורעבות. הייתה שם שתיקה רועמת שנכפה עליה להיפסק. וזה היה הרבה יותר עוצמתי בעיניי. הזן האנושי נראה לי עלוב, חלש וכנוע. זעמתי על עצמי שאני מעזה לחשוב ככה. ידעתי שאם דבר כזה היה קורה שוב, הוא היה נגמר אותו הדבר. ידעתי שאם אני הייתי בשואה, הייתי נופלת מהגשר. והבנתי שכל מה שחשבתי על עצמי עד היום לא היה נכון. חשבתי שאני פתוחה ואמיצה לדבר ולחשוב על הכל. איזו שטויות. אני מדחיקה ובורחת כל החיים. כדי שלא אפול. בכיתי כל הדרך הביתה. בכיתי על הכל.
נכתב על ידי קורנליה שדה אדומה , 25/1/2015 23:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נפקנית רגשנית


הוא שסרסר בך אל כוחות המוות
האם את זוכרת אותו, את עיניו, 
את אפלולית אישוניו.
האם את זוכרת, את גופו הנוקשה,
את כף ערוותו המצטמררת ברגעי תאוותו
ברגעי כמיהתו 
אליך, אליך כשם שהיית לו בזמן ההוא
בזמן שהיית לו לשפחה, רכוש אדוניך.
בשרירות ליבך הלכת אחריו
מתוך אמונה שהוא רוחש לך רק טוב
ואילו הוא ראה בך נפקנית רגשנית
טרף קל ותו לא, להשביע בך
את רעבונו למלוך ולמשול
כמלך המשביע את נתיניו במרורים
עד בוא כיליון עליהם, והנה עתה, גם עליך.
וכך סרסר בך אל כוחות המוות
עד שחדלת מלהיות, נפקנית, רגשנית.
נכתב על ידי קורנליה שדה אדומה , 18/1/2015 23:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ואז ואז קיבלתי אורגזמה סקסואלית


אתמול הייתי שוב בהופעה של ערן צור


הייתי שיכורה, טובי 60 סטייל, ועשיתי קצת מהומה אך נדמה לי שמהסוג החיובי. ערן הבחין בי בקהל ואמר לי "זה בשבילך רוני" ואז שר את "כשתבוא", השיר שככל הנראה חזר לרפטואר לאחר בקשה שלי. שמחתי נורא, הרגשתי שטוב לי בחיים. שמחתי גם שלא לקחתי את חנן איתי להופעה. ערן צור הוא בגדר פנטזיה בשבילי, אבל גם לפנטז אני מעדיפה בלי שבן הזוג שלי יישב לידי. במקום זה ישבתי עם אילון שאני לא במיוחד מחבבת אחרי אתמול. והוא התחיל ללטף לי את הצוואר באמצע ההופעה ולשחק לי בשיער. זאת לא בגידה. אבל המחויבות של הקשר עם חנן התחילה להעיק עלי לאחרונה.


הוא פישל, הוא פישל יותר מדי פעמים.


כמו ביום ההוא שהגיע אלי ב-2 בלילה ואמר "אני מתוסכל מינית, אנחנו לא שוכבים מספיק כי תמיד את עייפה. אז חשבתי לעצמי, מן ראיון מניאקי כזה, אם תסכימי כמובן, שתהיה לי יזיזה רק בשביל הסקס". 
שכחתי לציין את העיתוי. בתגובה לכך שאמר שאנחנו לא שוכבים מספיק כי אני עייפה, ביקשתי ממנו שיגלה הבנה, כי הנושא הזה הוא נושא טעון בשבילי למרות שאני לא מדברת על זה, לשכב סתם ככה כמו פסל כדי לרצות מישהו אחר ירגיש לי רע וטראומתי. ואז, בדיוק ואז הוא בא עם היציאה הזאת, מדהים. מכל הזמנים שבעולם... כאילו אמר לעצמו "לחברה שלי יש בעיה לשכב איתי בלי רצון בגלל שחוותה טראומות מיניות וזה מרגיש לה כמו אונס, טוב, אז אני אחפש לי יזיזה קלילה שאוהבת סקס ואין לה שום צללים בעברה".


הייתי בהלם, שלחתי אותו לספה ולא הוצאנו מילה כל הלילה.


אחרי זה הוא בכה והתנצל וכתב לי שיר רומנטי ויפה, באמת יפיפה, ואמרתי לעצמי "יאללה, תני לו עוד צ'אנס", השיר שלו המיס אותי לרגע. אבל אז חבר אחר שלו הגיע והוא השמיע גם לו את השיר במן גאווה טכנית, דיבר בחיוך מרוצה מעצמו על איך הלחן נהדר והמילים, ופתאום הבנתי שאני כלי שמשרת אותו כמו כל דבר אחר בחייו. לא יותר.


ובלילה היינו מסטולים, ועשינו סקס, והסקס לא לטעמי. ונקרע הקונדום וכל השפיך בתוכי. וחנן, לא רק שלא קנה לי פוסטינור אלא קניתי אני לעצמי, הוא בכלל לא התרגש מהעניין ולא שאל אותי יום אחרי אם לקחתי פוסטינור.


אז די.


אני עכשיו מחפשת את הדרך להיפרד ממנו.


גבר עם כזה אגו ואישה עם כזה אגו לא יכולים להסתדר לאורך זמן,


והוא טוב במילים ואני טובה במילים, זה מתנגש.


לא זה לא ילך. מוטב לחזור לקשר הלא מחייב שהיה לנו כל השנים. ועכשיו אני מסננת אותו ולא הולכת להופעה שלו היום. מרגיש לי קצת מרושע, אבל אין לי התחלה של יכולת להתמודד עם זה עכשיו. צברתי בתוכי המון כעסים כלפיו, חלקם נוגעים לי וחלקם בכלל לא אלא לבחירות שהוא עושה בחייו הפרטיים, וזה מטריף אותי.


תמיד הייתי גרועה באינטימיות, בלהתכרבל אחרי הסקס או לישון עם עוד גבר במיטה, או לחבק וכל זה, לא טובה בזה ולא רוצה בזה. בטח לא אם אני מרגישה שהוא פוגע בי, גם אם מבלי להתכוון. והוא פוגע בי, כל פעם מחדש.

נכתב על ידי קורנליה שדה אדומה , 18/1/2015 19:54  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Kazan ב-18/1/2015 20:07
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , עכברי עיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקורנליה שדה אדומה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קורנליה שדה אדומה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)