אתמול הייתי שוב בהופעה של ערן צור
הייתי שיכורה, טובי 60 סטייל, ועשיתי קצת מהומה אך נדמה לי שמהסוג החיובי. ערן הבחין בי בקהל ואמר לי "זה בשבילך רוני" ואז שר את "כשתבוא", השיר שככל הנראה חזר לרפטואר לאחר בקשה שלי. שמחתי נורא, הרגשתי שטוב לי בחיים. שמחתי גם שלא לקחתי את חנן איתי להופעה. ערן צור הוא בגדר פנטזיה בשבילי, אבל גם לפנטז אני מעדיפה בלי שבן הזוג שלי יישב לידי. במקום זה ישבתי עם אילון שאני לא במיוחד מחבבת אחרי אתמול. והוא התחיל ללטף לי את הצוואר באמצע ההופעה ולשחק לי בשיער. זאת לא בגידה. אבל המחויבות של הקשר עם חנן התחילה להעיק עלי לאחרונה.
הוא פישל, הוא פישל יותר מדי פעמים.
כמו ביום ההוא שהגיע אלי ב-2 בלילה ואמר "אני מתוסכל מינית, אנחנו לא שוכבים מספיק כי תמיד את עייפה. אז חשבתי לעצמי, מן ראיון מניאקי כזה, אם תסכימי כמובן, שתהיה לי יזיזה רק בשביל הסקס".
שכחתי לציין את העיתוי. בתגובה לכך שאמר שאנחנו לא שוכבים מספיק כי אני עייפה, ביקשתי ממנו שיגלה הבנה, כי הנושא הזה הוא נושא טעון בשבילי למרות שאני לא מדברת על זה, לשכב סתם ככה כמו פסל כדי לרצות מישהו אחר ירגיש לי רע וטראומתי. ואז, בדיוק ואז הוא בא עם היציאה הזאת, מדהים. מכל הזמנים שבעולם... כאילו אמר לעצמו "לחברה שלי יש בעיה לשכב איתי בלי רצון בגלל שחוותה טראומות מיניות וזה מרגיש לה כמו אונס, טוב, אז אני אחפש לי יזיזה קלילה שאוהבת סקס ואין לה שום צללים בעברה".
הייתי בהלם, שלחתי אותו לספה ולא הוצאנו מילה כל הלילה.
אחרי זה הוא בכה והתנצל וכתב לי שיר רומנטי ויפה, באמת יפיפה, ואמרתי לעצמי "יאללה, תני לו עוד צ'אנס", השיר שלו המיס אותי לרגע. אבל אז חבר אחר שלו הגיע והוא השמיע גם לו את השיר במן גאווה טכנית, דיבר בחיוך מרוצה מעצמו על איך הלחן נהדר והמילים, ופתאום הבנתי שאני כלי שמשרת אותו כמו כל דבר אחר בחייו. לא יותר.
ובלילה היינו מסטולים, ועשינו סקס, והסקס לא לטעמי. ונקרע הקונדום וכל השפיך בתוכי. וחנן, לא רק שלא קנה לי פוסטינור אלא קניתי אני לעצמי, הוא בכלל לא התרגש מהעניין ולא שאל אותי יום אחרי אם לקחתי פוסטינור.
אז די.
אני עכשיו מחפשת את הדרך להיפרד ממנו.
גבר עם כזה אגו ואישה עם כזה אגו לא יכולים להסתדר לאורך זמן,
והוא טוב במילים ואני טובה במילים, זה מתנגש.
לא זה לא ילך. מוטב לחזור לקשר הלא מחייב שהיה לנו כל השנים. ועכשיו אני מסננת אותו ולא הולכת להופעה שלו היום. מרגיש לי קצת מרושע, אבל אין לי התחלה של יכולת להתמודד עם זה עכשיו. צברתי בתוכי המון כעסים כלפיו, חלקם נוגעים לי וחלקם בכלל לא אלא לבחירות שהוא עושה בחייו הפרטיים, וזה מטריף אותי.
תמיד הייתי גרועה באינטימיות, בלהתכרבל אחרי הסקס או לישון עם עוד גבר במיטה, או לחבק וכל זה, לא טובה בזה ולא רוצה בזה. בטח לא אם אני מרגישה שהוא פוגע בי, גם אם מבלי להתכוון. והוא פוגע בי, כל פעם מחדש.