הודעות על פטירתה של

יונתן עצם את עיניו לעוד רגע קט.

תחושת מעוף משונה שטפה כל סנטימטר בגופו הרפוי, בבת אחת. תחושת המעוף הזאת עטפה אותו ברכות ובחום, וגרמה לו לחוש איך גופו מתרוקן מתוכנו, ובמקום גיבוב של פחדים והבלים יום-יומיים, חש יונתן כי כעת נוצק אל תוך גופו אוויר צלול, חיוני ונעים. נדמה היה ליונתן שגופו קל מן הרוח, וכי כוח הכבידה לא יכול לו יותר. אולי החוקים הלוגיים של כדור הארץ כבר לא חלים עליו, אולי המונוטוניות של הקיום הארצי כבר לא משעבדת אותו, או מכריעה אותו תחת כובד משקלה. יונתן נמצא כעת שבע קומות מעל כל הקליפות המהלכות, הנחשבות בטעות ליצורים חיים עם חשיבה עצמאית.

ולא, אני לא מתבלבלת.

מזמינה אתכם לצפות בי מברברת עוד קצת:

נ.ב

מחר אני מתחילה בתפריט של דיטוקס (ניקוי רעלים מהגוף). זה כולל לוותר על סיגריות (גם ככה לא עישנתי יותר משבועיים), וגם על אלכוהול וקפה. זה לא יהיה פשוט בכלל! אני מקווה להחזיק בין שבועיים לחודש ועל הדרך גם להשיל כמה קילוגרמים. בהצלחה לי.

הגעגועים הורסים אותי.

אני שומעת את השיר שלך עכשיו - ובא לי לבכות.

אני כל כך מתגעגעת אליך ואוהבת אותך, עד כדי כך שאני מוכנה להשאיר את הכעס מאחור.

אני רוצה לדעת מה איתך עכשיו, אם טוב לך, אם הסתדרת... אם אתה עדיין נקי ולא משתמש... אם יש לך מישהי, אם אתה בבית שלך או שוב מסתובב ברחובות.

אני מתגעגעת כל כך לראות אותך, לשמוע, לחבק. אתה כזה ילד מתוק. אני רוצה לשאול אותך מה איתך, אבל אסור לי... ניתקת קשר כי אני 'משתמשת'.

ויש לי הרבה מה לומר בעניין אבל זה לא משנה, הכעסים לא משנים כבר. מעניין מה איתך, האם אתה בסדר, האם תגשים את החלום שלך? האם המוזיקה שלך תיקח אותך רחוק, כפי שמגיע לך? דע לך שאני אהיה מאושרת בשבילך מרחוק.

פאק

בחיים שלי לא בכיתי בגלל בחור.