קטע שכתבתי, תכננתי לכתוב במספר מצומצם נורא של שורות על התחושות שלי אבל הרחבתי את זה קצת שיראה כמו קטע/חלק מסיפור כלשהו, למרות שהכל אמיתי לגמרי. מבוסס על חיי, אפשר להגיד.
ראיתי אותו אתמול, ושלשום, וביום רביעי וגם בשלישי, בעצם בכל יום בשבוע הזה, ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו. בכל פעם שאני רואה אותו גם אם זה מהצד או מרחוק, וגם אם זה כשהוא מחייך אליי או אומר לי שלום, יש בו מן קסם שמעביר אלייך תחושות שבאמת לא ניתן להסביר אותן. יש בו משהו מיוחד, הוא לא כמו כולם, אם באמת הצלחתי למצוא בו משהו שמצא חן בעיניי. הוא גם מכיר אותי, הוא תמיד מחייך אליי, אומר לי שלום בבוקר או בהפסקות וגם דיבר איתי כמה פעמים לפני שיעורים שאנחנו לומדים ביחד, לא שיחות עמוקות למדי אבל יצא לנו לפתח שיחה מספר פעמים. אולי עוד יתפתח שם משהו, לפחות כך אני מקווה. מחר אני אראה אותו שוב, ובטח עוד אחלום עליו הלילה. כשאני איתו אני מרגישה נורא נינוחה, שאני יכולה להיות אני עצמי או גם כל אחד אחר אבל אני תמיד בוחרת להיות כמו שאני, אינני יודעת למה, אבל זה מה שמרגיש לי נכון בכל פעם שאני רואה אותו. אני יכולה להיות מישהי אחרת ולנסות להתנהג שונה, בגלל שהוא עדיין לא מכיר אותי כמו כולם, למרות שגם הם לא יודעים עליי דבר באמת. אני מקווה שהוא יכיר אותי יותר טוב בהמשך, אבל עכשיו כשאני מדברת איתו, יש בי מן פרפרים בבטן, כאילו אני איזו ילדה קטנה שמתרגשת מילד חתיך בכיתה, למרות שגם זה יכול לתאר את המצב די טוב. הוא לא נראה הכי טוב אבל הוא נאה במראהו, ואני גם לא שופטת על פי מראה. יש משהו בו ובאישיות שלו שגורם לך להיות כזו מוקסמת ולהתרגש כמו ילדה כשהוא מחייך אלייך את החיוך הזה שלו, יש לו חיוך מיוחד, שונה משל כולם, חיוך אמיתי, ולא כמו של כל הבנות שמחייכות כל היום בשכבה שלי או כמו הבנים מלאי הגאווה שמסתובבים מחויכים תמיד. זה משהו שאי אפשר להסביר בכלל, זה משהו שצריך לחוות, ורק עצם העובדה שאני חווה את זה כרגע, כבר מסב לי אושר ושמחה משום מה. ראיתי אותו מספר פעמים עם בנות אחרות, אבל לא ידוע לי שיש לו חברה או מישהי אחת שממש ביחסים קרובים איתו, רק שלפעמים זה גורם לך קצת לקנא באותה אחת שהוא מדבר איתה או מחבק אותה, ומשום מה זה מזכיר לי סרט שראיתי לפני זמן מה. אבל אני בכלל לא קנאית ואין לי במה גם, רק מרגיש מוזר, מוזר בצורה טובה שיש לי את התחושות האלו כלפיו. אני לא יכולה לדעת מה יקרה בהמשך, אבל מה שבטוח, שאני מקווה שזה יהיה משהו טוב, בין אם זה יתפתח רק לידידות וחברות נפלאה, ובין אם באמת יקרה בינינו משהו רגשי ורומנטי, למרות שאני כמעט בטוחה שזו תהיה האפשרות הראשונה. בכל מקרה, אסור לוותר וגם לא כדאי להגיד משהו מראש בלי שאני יודעת בכלל איפה אני עומדת מבחינתי וכמובן שגם מבחינתו. בנתיים הדברים פתוחים נורא, אבל אני מקווה שיהיה טוב. אני בטוחה שיהיה טוב.
שיר שמתאים לתחושות שלי כרגע, למרות שאני לא באמת אוהבת אותו בקטע כזה רגשי, אבל שמעתי את השיר הזה כמה פעמים היום ובכל פעם ששמעתי אותו, חשבתי עליו, אז כשהתחלתי לכתוב את הפוסט ידעתי שאני אשים את השיר הזה בסוף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Optimist
