טוב לי, ואין לי יותר מדי מה להגיד או לכתוב.
לא חשבתי שיגיע מצב שבמשך זמן רב לא יהיה לי מה לכתוב כאן בבלוג, תחושה קצת מוזרה, אבל לאחר כ"כ הרבה ניסיונות כושלים, הדבר היחיד שאני מצליחה לכתוב זה על המצב בכללי, ועל זה שאין לי מה לכתוב ומה לשתף.

קצת לא נקלט שכבר ינואר, הזמן באמת טס כשנהנים, ואני אומרת את זה בלב שלם וחופשי לגמרי, כי מספטמבר ממש טוב לי, עוד לפני כן, אבל בעיקר התקופה הזו של תחילת הלימודים ועד עכשיו הייתה טובה במיוחד. כל פעם כשאני אומרת משהו על התקופה הזו אני מיד אומרת שאני מקווה שזה ישאר וימשיך כך, וזה באמת לא נעלם או מתפוגג באוויר, וזו תחושה נפלאה, כי אחרי הכל חיים בשביל שיהיה לנו טוב, וכשטוב לנו יש לנו חיים טובים, לפחות קצת יותר טובים מבדרך כלל.

חוץ מזה, הכל הולך מעולה- גם מבחינת הלימודים, גם יצא לי לבלות הרבה עם חברים (יותר מבדרך כלל לפחות), וגם עם 'ההוא', אפשר להגיד שדברים עדיין מתפתחים וצריך לתת זמן לכל דבר, כל דבר בזמן שלו, אם בכלל יש לזה זמן. אך מה שכן, תמיד כיף להעביר את הזמן עם אנשים שאתה אוהב ומעריך, עוד יותר כיף כשאתה מקבל את זה בחזרה.

"היום הלב שלי חופשי, אין עוד דאגות, הוא נקי משקרים וחף מגעגוע
בלי תוכניות ובלי הבטחות, והחיים ממשיכים..
ואור גדול עולה מתוך החושך, מתגלה
הלילה יימלט מפני הבוקר העולה.."

"I think about you every single day
I know we're only half way there but you can take me all the way.
I don't know what to do, I'm right in front of you
Asking you to stay, you should stay with me tonight."


המשך שבוע נהדר ומוצלח,
תודה לקוראים (שטורחים להיכנס אך לא נראה לי שקוראים בכלל) 
אנה.