למרות שכולם כבר החלו להתלונן על מסע ההתאבלות שקרה בימים האחרונים ובכלל על הפרסום והדעות של כל אחד על מותו של אריק היקר, חשוב לי לפרסם את השיר הבא (חוץ מזה, מותר לי ואני יכולה לעשות זאת, אז למה לא? ), שיכול לסכם את השבוע האחרון ולתת לאריק עוד כבוד אחרון, עם כמה שלא ניתן להעביר הכל בפוסט או בקטע אחד בלבד..
שבת בבוקר, סוף נובמבר
מפעילים את הדיסק של אריק שומעים קצת את קולו העדין והנעים
נזכרים בו ובדמותו, במראהו היפה נזכרים וחושבים עליו ללא הרף לא קולטים איך או למה זה כך קרה חושבים מה היה אם כל זה לא היה קורה
עוצמת את עיניי ורואה שם אותך
דמותך מופיעה מלפניי ומחכה לפצוח בשירה
בלי שאומר מילה, שפתייך החלו לנוע
שרות את 'אני ואתה' בקול המוכר שלך
מה עוד אפשר לחשוב עלייך?
מה אפשר לחשוב על האדם הגדול מכולם
מה ניתן לומר שיחדש לנו דבר או שניים, לאחר כל מה שאנחנו כבר יודעים אמן ויוצר מיוחד במינו שהשפיע על כולנו רבות ההוא שכנראה הגיע זמנו לעזוב אותנו ועתה ממנו אנו צריכים להיפרד
כה כואב וכה קשה ממך להיפרד כולנו יושבים וחושבים, חושבים ומתאבלים, עצובים
כולם כאן בוכים וכבר מתגעגעים
מתגעגעים לקולך שנגע בכזו קלות בכולנו שולחים אלייך את הגעגועים ואת כל האהבה הקיימת
לעולם לא נשכח, לא אותך ולא את קולך, לא את יצירותיך ולא את מעשיך רק ננצור לעד בלב את זיכרונותינו ממך.
אריק איינשטיין. בן אדם שיש יותר מדי מה להגיד עליו.
אפילו עשרה פוסטים לא יספיקו בשביל לתאר אותו, את המשמעות שלו ושל שיריו, את מה שכל אחד ואחת מאיתנו בארץ ישראל חושב עליו ועד כמה כולנו מעריכים ואוהבים אותו עבור מי שהוא היה. כל אחד ואחת מאיתנו יכול להתחבר אליו בצורה כזו או אחרת.
כשראיתי את הכתבה הראשונה, שבה היה כתוב שאריק הובל לבית החולים ושמצבו קריטי, קיוויתי שלא יקרה לו דבר חריג וחשבתי שמצבו יכול להשתפר. רציתי שמצבו ישתפר. בכלל לא חשבתי על האפשרות שהוא יילך לעולמו. אך זה קרה, וזה נגע בכולנו, פגע בכולנו, במדינה כולה, ויש לכך משמעות גדולה עבור כל אחד ואחת מאיתנו.
אמן, זמר, יוצר, פזמונאי, שחקן, תסריטאי, ספורטאי ואיש ענק שהשאיר חותם גדול במדינה שלנו. יותר מזה, הוא היה בן אדם, ובן אדם נהדר, צנוע, רגוע, פשוט, אדם שלא רצה יותר מדי תהילה או כסף, הסתפק במועט שלו אך נתן כל כך הרבה, בין אם לחברה, ובין אם למשפחתו וחבריו הקרובים. זה התבטא גם בשיריו, בכל יצירה ובכל דבר שעשה אי פעם בחייו. בכל שיר ושיר שכתב, העביר מסרים חשובים לנו, למדינה כולה, גם כאשר השיר נשמע פשוט ומובן למדי, הוא בעל המון רבדים ומשמעויות נוספות שמבינים רק מאוחר יותר.
יש כאלו שאומרים שבני נוער כיום לא מכירים מוזיקה ישראלית איכותית כמו שיריו של אריק איינשטיין למשל, אך זה לא נכון, לפחות לגביי זה כך. כל כך עצוב לי לדעת שאני שומעת את השירים האלו ששמעתי עד לפני יום או יומיים בצורה רגילה לגמרי במשך כל חיי או לפחות במספר השנים האחרונות, וכעת בכל פעם שאשמע את אותם שירים, אני אזכר בו, במותו, בזה שהוא כבר איננו. זו הרגשה שונה לשמוע את שיריו לאחר לכתו, שונה לגמרי מלשמוע את שיריו כאשר הוא היה עוד בחיים, כאן איתנו.
אריק איינשטיין זכרונו לברכה. 1939 עד 2013, או ליתר דיוק 1939 ועד עולם, לעולם לא נשכח אותך. היית אתה ונשארת אתה לאורך כל הדרך, ועל כך כולנו מודים לך, מעריכים ואוהבים אותך.
"בין האפל לנסתר בעולמנו המר אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה.." "את יודעת אמא, כולנו ילדים של החיים."
תודה לקוראים, אנה.
עריכה 29.11-30.11: הגעתי לפוסטים החמים בדף הראשי, תודה רבה לכל אלו שנכנסו, קראו, הגיבו ועזרו לי ולפוסט עצמו להגיע לשם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Optimist
), שיכול לסכם את השבוע האחרון ולתת לאריק עוד כבוד אחרון, עם כמה שלא ניתן להעביר הכל בפוסט או בקטע אחד בלבד..