החיים שלנו יכולים להיות הרבה יותר טובים אם נתחיל לעשות יותר דברים שגורמים לנו לאושר, או אם בכלל רק נתחיל לעשות דברים כאלו, גם אם לא באופן קבוע או תמידי. אני יכולה לומר מניסיון שברגע שאתה עושה דברים שאתה אוהב ושאתה נהנה מהם, אתה באמת מתחיל להנות מהחיים עוד יותר, גם אם לפני כן נהנת מהם גם ככה. חוץ מזה, אין שום סיבה הגיונית לא לעשות דברים שמשמחים אותנו, גם אם יש משהו שמונע ממך לעשות את זה- תתגבר עליו ותמצא לזה פתרון ואז תעשה את אותו דבר שגורם לך לשמחה ואושר.
אבל לא תמיד אנחנו יכולים פשוט לעשות את אותו דבר או לגרום לו לקרות כך סתם, בדרך כלל לוקח זמן עד שדברים טובים קורים, או דברים שאתה רוצה שיקרו והם לשביעות רצונך. אבל בזמן הזה אתה לא יכול לשבת ולצפות שזה יקרה לבד, אתה צריך לעבוד עבור זה ולגרום לזה לקרות. הדברים האלו יכולים להיות כל דבר- הצבת יעד גבוה בציון במבחן כלשהו, קבלה למקום מסוים, כניסה לחבורה מסוימת או אפילו אהבה, ובשביל שהדברים האלו יקרו, אתה צריך לעבוד קשה בשבילם, אמנם העבודה שונה בכל אחד מהדברים אבל בכל מקרה, לכל מטרה יש את השלבים להשגתה וחייב לעשות אותם כדי להגיע אל המטרה הזו בסופו של דבר. מעבר לכך, צריך לחכות, לא להאיץ בדברים יותר מדי, כי מה שאמור לקרות קורה ומה שלא- לא וכנראה יש לכך סיבה. לפעמים דברים מסתדרים בעצמם, בלי כל התערבות שלנו, וכשזה קורה צריך פשוט לשמוח ולהעריך את זה בצורה מטורפת כי לפעמים הדברים שנראים לנו הכי נוראיים וגרועים, מתגלים כדבר טוב ואפילו משמחים אותנו בסופו של דבר.
ובנימה קצת פחות קשורה לשאר הפוסט- לא כתבתי ועדכנתי כאן במשך כחודש, אפילו יותר, בעיקר בשל חוסר זמן עבור זה, וזה קצת מעציב כי אני דווקא אוהבת לכתוב כאן ולשתף פה חוויות ולהעביר מסרים ודברים שיש לי להגיד. חוץ מזה, סיימתי בשבועיים האחרונים שני ספרים שנבלעו יחסית מהר, למרות לחץ ועומס בלימודים, והם "שקט- כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר" ו"כמה טוב להיות פרח קיר". את הספר השני כולם מכירים וקצת מבייש להגיד שרק עכשיו קראתי אותו אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, ואת הספר הראשון דווקא יפתיע אותי אם חלק מכירים אבל הוא בהחלט ספר מדהים ומרתק ששווה לקרוא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Optimist
