לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Dust in the wind


Nothing lasts forever..

כינוי:  mrs.understood

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2014

רכבת הרים


בלונה פארק הישן יש איזה רכבת הרים מקרטעת אחת, ובאחד הקרונות שלה המחסומים לא נסגרים עד הסוף. 
זה היה ידוע שעל הקרון הזה עולים רק משוגעים, כי רק האלה שבאמת כבר לא היה להם מה להפסיד היו מסכימים לשבת שם.
הטריק בקרון הזה הוא לשלב את הידיים חזק במחסומים ובהיפוכים הכי צמוד שאפשר ולהתפלל שיהיה לך מזל. בפעם האחרונה שהלכנו ללונה פארק הישן, זה היה חודש אחרי שאבא של יוני נהרג בפיגוע. אמא שלו שקעה בדיכאון עמוק מאז ואת אחותו הקטנה הם שלחו לבית של הסבא והסבתא. יוני התעקש באותו יום שנעלה על הקרון של המשוגעים, כי תכלס באמת לא היה לו מה להפסיד, ואני בדיוק התחלתי לצאת עם מישהו חדש..הייתה תחושה שהתחיל קצת להסתדר לי בחיים אז השארתי אותו לשבת שם לבד.  בהיפוך הראשון יוני שחרר את הידיים ונפל נפילה רועשת על האספלט של המדרכה.  נפילה רועשת מספיק בשביל להבין שהוא ריסק לעצמו את הגולגולת וגם ל101 אין טעם להתקשר כבר רק צריך לאסוף את מה שנשאר ממנו לאיזה ארגז מסריח ולרשום ״שביר״. כשכולם רצו לבדוק מה איתו, אני רצתי לחנות כלי עבודה הקרובה וקניתי שם פטיש חמש קילו, חזרתי להרוס את הקרון הדפוק הזה עד שלא יישאר ממנו כלום. זאת הייתה החלטה מטומטמת לתת לאנשים לשחק עם מזל..
נכתב על ידי mrs.understood , 25/6/2014 17:50   בקטגוריות דמיוני, סיפורים קצרים, פסימי, סיפרותי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , משוגעים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmrs.understood אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mrs.understood ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)