לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Dust in the wind


Nothing lasts forever..

כינוי:  mrs.understood

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מירוץ


תמיד הייתי טובה בריצות קצרות..היו מוציאים אותי לתחרויות פעם,
מהניסיון שהיה לי הבנתי בשלב מסוים שהרעיון בריצות קצרות זה ההזנקה.
דבר ראשון צריך הרבה ריכוז בשביל לשמוע בכלל את ההזנקה ובשניה שאתה שומע אותה אתה צריך להיות הראשון שקופץ, כל עניין הגברת המהירות אחרי זה זה שטות, זה  ידוע שמי שקופץ ראשון יגיע ראשון. 
בריצות ארוכות לעומת זאת אף פעם לא צלחתי כל כך..
אני חושבת שזה עניין של חישוב והשקעה, בריצה ארוכה ההזנקה היא לא מה שחשוב, מה שחשוב זה שימור של מהירות וסיבולת לאורך זמן ומרחק גדולים יותר..
אני בנאדם אימפולסיבי, אני לא מחושבת..אני מניחה שזה אחד הדברים שאולי שמו לי רגל בכל העניין הזה..
אתה מבין? זה שאהבתי אותך..חח קפצתי לזה בלי לחשוב פעמיים, שמעתי את ההזנקה ומיהרתי להיכנס ולסיים ראשונה.
אני רוצה להתחיל בריצות ארוכות עכשיו רק בשביל להעסיק את עצמי ולהפסיק לחשוב עליך. אני רוצה ריצה אחת ארוכה שבסופה, אני חוצה את קו הסיום ואתה יוצא מהחיים שלי. לא יכולתי לחשוב על פרס יותר טוב מזה

נכתב על ידי mrs.understood , 3/1/2016 23:16   בקטגוריות חרדות, דמיוני, מטאפורי, סיפורים קצרים, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נשימה


התרגלתי לישון לידו
הייתי שומעת את הקצב של הנשימות שלו בלילה
וככה הייתי יודעת איך לנשום
ועכשיו הוא הלך
המיטה שלי ריקה 
ופתאום כשהוא הלך שכחתי איך לנשום..
זה נראה כל כך מטומטם, נשימה זה פעולה בלתי רצונית
אתה פשוט נושם, כי אתה חי..
אבל הוא הלך והמיטה ריקה ואני לא מרגישה כאילו אני חיה ואני לא חושבת שאני נושמת יותר
הרוח בחוץ מרעידה את כל החלונות בבית ואני מחפשת קצב חדש לנשימה.
נכתב על ידי mrs.understood , 3/1/2016 10:45   בקטגוריות חרדות, סיפורים קצרים, אהבה ויחסים, סיפרותי, פסימי, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Popping pills



חושבת להקפיץ כדורים שניים במכה
בעצם שלושה אולי אני אמות מחנק, אני מקפיצה אותם אחד אחרי השני
לא מסתכלת לאחור ולוקחת עוד. 
הכתוביות על הקופסא כבר מטושטשות,
עוד לא ברור אם בגלל הדמעות שאני שופכת עליך או כי הכדורים סוף סוף התחילו להשפיע
אני רוצה שזה ייגמר. אני רוצה שאתה תיגמר, נתתי לך את הלב על מגש וסיימת אותו כאילו היה מנת פתיחה, לא השארת פירור זיכרון אפילו למה שהיה ממנו פעם. 
וזה שאף פעם לא רציתי לאהוב אותך אתה זוכר? שביקשתי לא להיקשר אבל משכת אותי אליך ולא עזבת עד שנתפסתי ועכשיו אתה בורח
אז מה הטעם בכלל? מה הטעם, אני לא רוצה לאהוב יותר, לא רוצה להרגיש ככה, אני רוצה להיות חופשיה אבל כבולה באזיקים לרצפה שאתה דורך עליה. 
אני מקפיצה כדורים ועד שתסיים עם הלב שלי הלוואי שאסיים עם עצמי..

נכתב על ידי mrs.understood , 1/1/2016 20:30   בקטגוריות חרדות, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור, סקס, סיפורים קצרים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , משוגעים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmrs.understood אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mrs.understood ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)