לא הייתי פה כמעט חצי שנה.

בזמן הזה הספקתי לעבור תפקיד בצבא, להתחיל לשקם את עצמי ואת המשפחה שלי, לחגוג שנתיים עם תומר, מצאתי עבודה חדשה.

אני מרגישה שככל שאני מנרמלת את החיים שלי, ככה אני יותר על סף שגעון.

החבר הכי טוב שלי בבסיס יצא לקצונה, ואין לי יותר עם מי לדבר במקום שאני צריכה להיות בו במשך עוד 8 חודשים.

הקשר שלי עם אנשים רבים התנתק, ובמקביל יצרתי קשרים חדשים. 

הלוואי שיכולתי להגיד שטוב לי. לא טוב לי. אבל יותר טוב ממה שהיה לי לפני חצי שנה.

אשתדל לכתוב יותר